קורט וונגוט הבן (Kurt Vonnegut Jr; 11.11.1922, 11.4.2007) היה סופר אמריקאי ידוע שכתב רב־מכריים כמו "בית מטבחיים 5", "עריסת חתול" ו"יברך אותך אלוהים, מר רוזווטר". יצירתו משלבת סאטירה (ביקורת היאודית ולעיתים אירונית), קומדיה שחורה ומוטיבים של מדע בדיוני, אך המדע משמש אצלו כלי לחשיבה ולא כמטרה מרכזית.
וונגוט נולד באינדיאנפוליס, אינדיאנה, ב־11 בנובמבר 1922. משפחתו עסקה באדריכלות ותעשייה, והוא היה הצעיר בין שלושה אחים. כבר בתיכון כתב בעיתון בית הספר. למד בקצרה בבאטלר ובקורנל, וחקר גם ביוכימיה. ב־1943 התחיל במכון קרנגי, אך עזב כדי להתגייס לצבא. ב־14 במאי 1944 אמו, אדית, התאבדה, אירוע שהשפיע עליו לאורך כל חייו.
במלחמה שירת כסייר קדמי בדיוויזיית ה-106 ולחם בקרב הארדנים. ב־14 בדצמבר 1944 נפל בשבי גרמני. בפברואר 1945 היה בדרזדן בזמן הפצצתה על ידי בעלות הברית. הוא והאחרים שהו במרתף שנקרא "בית מטבחיים 5", שם שרדו אך נחשפו לחוויות קשות של איסוף ושריפת גופות. חוויה זו שימשה בסיס מרכזי לספר "בית מטבחיים 5".
וונגוט חזר לאמריקה, נישא לג'יין מרי קוקס והיה אב לשלושה ילדים. המשפחה גם אימצה ילדים מאחותו שנפטרה. אחרי המלחמה המשיך ללמוד ושימש ככתב בענייני פלילים בשיקגו. את ספרו "עריסת חתול" קיבל האקדמיה כתזה ודנו לו תואר.
בשנות ה־50 החל לפרסם סיפורים קצרים וספרים, בין היתר "Player Piano" (1952), "הסירנות של טיטאן" (1959), "אמא לילה" (1961) ו"עריסת חתול" (1963). בתחילה לא הצליח לפרנס מכתיבתו ועבד בעבודות שונות, כולל יחסי ציבור במפעל וגיוס רכב. מאוחר יותר הוראה באוניברסיטת איווה סייעה לו; "עריסת חתול" הפך לרב־מכר, ו"בית מטבחיים 5" הביא לו חשיפה רחבה.
וונגוט הפך קול של תרבות הנגד בשנות ה־60. פרסם כ־19 רומנים וסיפורים רבים במגזינים מובילים. בשנות ה־70 עבר שינוי בחייו האישיים: התגרש וגילה אהבה חדשה, נישא בשנית ואימץ ילדה ב־1982. לאורך חייו נאבק בדיכאון, ניסה להתאבד ב־1984 והתייחס לכך בכתביו. הוא היה מאייר וטיפל גם בעבודות דפוס ואיור לספריו.
ב־2000 נשרף הארכיון האישי שלו כאשר ביתו עלה באש; הוא סבל משאיפת עשן אך שרד. ב־11 באפריל 2007 נפטר לאחר שנפל בביתו במנהטן ופגע קשה בראשו. בשנת 2010 נחנכה ספרייה באינדיאנפוליס לזכרו. בשנת 2017 פורסמו חמשה סיפורים שלא ראו אור קודם כחלק מאוסף גדול של סיפוריו.
כתיבתו מאופיינת בסגנון לא־ליניארי (לא מסודר כרונולוגית), לעיתים גוף ראשון, לעיתים התערבות של המחבר עצמו בדפים. הוא משתמש במדע בדיוני כאמצעי להצגת רעיונות פילוסופיים וחברתיים, ולא למטרות טכניות. נושאים חוזרים כוללים הומניזם (אמונה בערך האדם), דטרמיניזם (הרעיון שלא ניתן לשנות את מהלך הדברים) ואובדן.
וונגוט שילב בחלק מיצירותיו אלמנטים אוטוביוגרפיים, וחזר שוב ושוב על מוטיבים כמו דרזדן, התאבדות ההורים ועיירות דמיוניות שמבוססות על מקומות שבהם חי.
קילגור טראוט הוא דמות חוזרת בספריו: סופר מדע בדיוני מזדקן שכתב רבים אבל לא זכה להערכה אמיתית. טראוט משמש לפעמים כזרז עלילה ולפעמים כדמות מרכזית. לעתים נראה שהוא אלטר־אגו של וונגוט או דמות שמאתגרת את הגבולות בין אמת ובדיה.
וונגוט היה אנטי־ממסד (שמתנגד לשלטון ולסדר הקיים) והגדיר את עצמו כהומניסט; שימש כנשיא האגודה ההומניסטית האמריקנית והיה חבר בארגונים לזכויות האזרח. ביקורתו כלפי מלחמות ומוסדות הממסד ניכרת בכתיבתו, וזה מצא חיבוק בקרב דורות המחאה של שנות ה־60. הוא הביע גם דעות שנראו שניות במקרים מסוימים, והסתכסך עם הקהל על אמירות שנויות במחלוקת.
כמה מיצירותיו עובדו למסכים ולבמה, אך רוב העיבודים לא הצליחו מבחינה קולנועית. וונגוט עצמו הופיע בסרט בהופעת אורח ב"בחזרה לבית הספר".
יצירותיו החשובות כוללות בין היתר: "בית מטבחיים 5", "עריסת חתול", "אמא לילה", "הסירנות של טיטאן" ו"רעידת זמן". רבות מהיצירות תורגמו לעברית ונחשבות לקלאסיקות של המאה ה־20.
קורט וונגוט (1922, 2007) היה סופר אמריקאי שכתב ספרים מפורסמים. כמה כותרים חשובים שלו הם "בית מטבחיים 5" ו"עריסת חתול".
וונגוט נולד באינדיאנפוליס. כשהיה צעיר למד באוניברסיטה אך עזב כדי לשרת בצבא במלחמת העולם השנייה. אמו התאבדה כשהיה צעיר וזה הכאיב לו מאוד.
במלחמה הוא נתפס בשבי. בדרזדן הופצצה העיר, והוא ויתר השבויים הסתתרו במרתף שנקרא "בית מטבחיים 5". החוויה הזו השפיעה מאוד על מה שכתב אחר כך.
אחרי המלחמה חזר לאמריקה, כתב סיפורים וספרים והפך מפורסם. בתחילה עבד בעבודות שונות. אחר כך לימד באוניברסיטה וספריו נהיו רבי־מכר.
וונגוט כתב סיפורים שמצחיקים ולעיתים עצובים. הוא אהב לשלב רעיונות של מדע בדיוני (סיפורים על מדע וחייזרים) כדי לדבר על אנשים ורגשות. משפט מפורסם מהספרים שלו הוא "So it Goes" ("ככה זה"), שאומרים כשהדברים הרעים קורים.
קילגור טראוט הוא דמות שחוזרת הרבה בספרים שלו. טראוט הוא סופר דמיוני שמופיע שוב ושוב.
וונגוט אייר גם חלק מהספרים שלו. ב־2000 ביתו נשרף והארכיון האישי שלו נעלם. ב־2007 הוא נפטר אחרי שנפל בביתו. לאחר מותו נפתחו ספרייה לזכרו ופורסמו סיפורים שלא ראו אור קודם.
וונגוט השאיר אחריו ספרים שמערבבים הומור, רעיונות ומחשבות על חיים ואנשים. אלה ספרים שאנשים רבים קוראים שוב ושוב.
תגובות גולשים