קוריירה דלה סרה

קוריירה דלה סרה (ביטוי איטלקי: Corriere della Sera, "שליח הערב") הוא עיתון יומי איטלקי בבעלות קבוצת RCS. הוא יוצא לאור מאז מרץ 1876, והמערכת שלו נמצאת במילאנו. מאז תחילת המאה ה-20 הוא נחשב לאחד העיתונים המשפיעים והנפוצים באיטליה.

העיתון פורסם לראשונה ב־5 במרץ 1876. בשנת 1899 החל לפרסם מוסף מאויר שבועי בשם La Domenica del Corriere (מוסף של יום ראשון). ב־1908 הדפיס לראשונה באיטליה קומיקס במוסף הילדים Corriere dei Piccoli.

המטה נמצא באותם מבנים מתחילת המאה ה-20, ולכן רבים קוראים לו "עיתון ויה סולפרינו" על שם הרחוב שבו הוא יושב. בשורש שמו העיתון היה מתוכנן כעיתון ערב.

במהלך המשטר הפשיסטי באיטליה העיתון מילא תפקידים פוליטיים ותמך, בין השאר, בפרס מוסוליני שהוענק לסופרים כמו עדה נגרי ואמיליו צ'קי. אחרי מלחמת העולם השנייה מונה מריו בורסה, אנטי-פשיסט קונקרטי, לעורך הראשי במאי 1945. הוא פוטר באוגוסט 1946 והוחלף בגוגלילמו עמנואל, שהשפיע על העיתון עד 1952.

בשנות ה־50 העיתון נטה לממסד השמרני; הוא היה אנטי-קומוניסטי ותומך בנאט"ו (ארגון צבאי בינלאומי). בשנות ה־60 משפחת קרספי החלה למכור מניות, וב־1974 RCS הפכה לבעלת השליטה.

בשנות ה־80 וה־90 שמר על תפוצה גבוהה: בשנת 1988 התקבלה תפוצה של כ־715,000 עותקים ביום. ב־1996 השיק את מוסף השבת IO Donna, וב־1997 חזר להיות העיתון הנמכר ביותר באיטליה.

בשנת 2003 התפטר העורך פרוצ'יו דה בורטולי; עיתונאים ופוליטיקאים מהאופוזיציה טענו שההתפטרות קשורה לביקורתו על סילביו ברלוסקוני. ב־2004 השיק העיתון אתר באנגלית על תרבות ואקטואליה איטלקית, ובאותה שנה היה לעיתון הנמכר ביותר עם כ־677,542 עותקים ביום. הגרסה המקוונת מושכת יותר מ־2.4 מיליון קוראים מדי יום. ב־24 בספטמבר 2014 שונה הפורמט מברואדשיט לברלינר.

קוריירה דלה סרה הוא עיתון יומי מאיטליה. שמו באיטלקית פירושו "שליח הערב". המערכת נמצאת במילאנו. העיתון יוצא לאור מאז 1876.

הוא התחיל ב־5 במרץ 1876. ב־1899 התחיל לפרסם מוסף מאויר בשבת. ב־1908 הדפיסו בו קומיקס למ children (ילדים) בשם Corriere dei Piccoli.

המבנה של העיתון ברחוב ויה סולפרינו מוכר לציבור, ולכן קוראים לו גם כך. בתחילה זה היה עיתון ערב, כלומר יצא בערבים.

בזמן המשטר הפשיסטי (שלטון קשוח בראשות מוסוליני) העיתון הקשור לפרסים ספרותיים תמך בפעילויות של השלטון.

אחרי מלחמת העולם השנייה מונה עורך חדש בשנת 1945. שנה לאחר מכן הוא פוטר, ועורך אחר ניהל את העיתון עד 1952. בשנות ה־50 העיתון נטה להיות שמרני, כלומר תמך ברעיונות שמרניים ובנאט"ו (ארגון בין־לאומי).

בשנות ה־60 וב־70 הבעלות השתנתה, וב־1974 חברת RCS קיבלה שליטה על העיתון. בשנות ה־80 וה־90 היו לו מאות אלפי עותקים ביום. ב־1996 יצא מוסף השבועי IO Donna.

בשנות ה־2000 נוצר אתר אינטרנט באנגלית על איטליה. היום גרסת האינטרנט קוראת על ידי מיליוני אנשים כל יום. ב־2014 שינו את גודל העיתון לפורמט חדש שנקרא ברלינר.