קורלנד

קורלנד (בלטבית: Kurzeme; גרמנית: Kurland) היא אזור היסטורי שבמקום הנמצא היום בלטביה. במשך השנים אזור זה עבר שליטות שונות: היה חלק ממסדר הטבטוני (1200, 1560), מסדר אבירים גרמני, אחר כך דוכסות קורלנד וסמיגליה שפעלה כפייף (פייף, שטח ששייך לאציל בתוך איחוד פוליטי) של האיחוד הפולני-ליטאי (1560, 1795), ובמאה ה-19 הפך למחוז תחת הקיסרות הרוסית (1795, 1918).


בסתיו 1915 נכבשה קורלנד על ידי גרמניה במסגרת מלחמת העולם הראשונה. ב-3 במרץ 1918 הקימו הגרמנים את דוכסות קורלנד וסמיגליה, שאותה שלט למעשה הקיסר הגרמני וילהלם השני. אחרי תבוסת גרמניה והקמת המדינה הלטבית ב-18 בנובמבר 1918, הפכה קורלנד לחלק מלטביה.

ב-1940 סופחה לטביה לברית המועצות, ואחר כך בכיבוש גרמני שוב ב-1941. לקראת סיום המלחמה נוצר "כיס קורלנד", אזור שבו נותרו כ-200,000 חיילים גרמנים מבודדים ומוכותרים מיתקוף רוסי. בבסוף 1944 ותחילת 1945 נוצרה מ־שארי הכוחות קבוצת ארמיות קורלנד. הכוחות שנמצאו בכיס נכנעו ב-8 במאי 1945. כ־200,000 חיילים אלה נשלחו למצרים סובייטיים במזרח, ורבים מהם לא שבו הביתה.

לאחר פירוק ברית המועצות הפך חצי האי קורלנד לחלק בלתי נפרד מלטביה העצמאית. כיום אין יחידה מנהלית בשם קורלנד, אך אזור התכנון Kurzeme משקף את רוב האזור המסורתי. שטחו כ־13,596 קמ"ר ואוכלוסייתו הייתה כ־301,621 איש ב-2008.

במהלך מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי קורלנד, שהיו כש־25,000 איש. בתחילת 1918 נבחר ועד יהודי בראשות הרב מרדכי נורוק, שפעל מול השלטונות הגרמניים כדי לאפשר חזרת יהודים לאזור.

קורלנד היא אזור שהיה על אדמת לטביה של היום. היא נקראה גם Kurzeme.

האזור היה בשליטת אבירים גרמניים במשך מאות שנים. אחר כך היה בו דוכסות, אדון גדול ששלט באזור. מאוחר יותר הוא היה חלק מהרוסיה.

במלחמת העולם הראשונה כבשו הגרמנים את קורלנד. אחרי המלחמה, ב-1918, קורלנד הפכה לחלק ממדינת לטביה החדשה.

במלחמת העולם השנייה נכבשה קורלנד שוב. בסוף המלחמה נוצר "כיס קורלנד", מקום קטן שבו נלכדו כ־200,000 חיילים גרמניים. הם נכנעו ב-8 במאי 1945. רבים מהם נשלחו לשבי ולא חזרו הביתה.

אחרי שהתפרקה ברית המועצות, קורלנד נשארה כחלק מלטביה. חלק מהאזור נקרא היום Kurzeme. שטח האזור הוא כ־13,596 קמ"ר ומספר התושבים היה כ־301,621 ב-2008.

במלחמת העולם הראשונה גורשו יהודים מכאן. היו כ־25,000 יהודים בקורלנד. בתחילת 1918 הוקם ועד של יהודי המקום. הרב מרדכי נורוק עזר להחזיר אנשים לחזור הביתה.