קטיף (מושב)

קטיף היה יישוב ומושב שיתופי (מושב שבו חברים עובדים ומשתפים פעולה) בגוש קטיף, ברצועת עזה. הוא שוכן כ-5 ק"מ מדרום‑מערב לדיר אל‑בלח. המושב השתייך לארגון המושבים של הפועל המזרחי, והיה בעל אופי דתי. מקור השם בתל קטיפא, תל ארכאולוגי סמוך שבו נערכו חפירות.

היאחזות נח"ל שעלתה להתיישב בכ"ז באייר ה'תשל"ג נקראה בתחילה נח"ל גדיש. היישוב תוכנן בשם קטיף ב' והתחיל להיבנות בקיץ תשל"ז. אבן פינה הונחה ב‑10 באוגוסט 1977. בסוף שנת תשל"ח עלה למקום גרעין עולים אנגלוסקסים של כ־10 משפחות, והיישוב קיבל את השם קטיף. באמצע תשל"ט נותרו מעט משפחות. בשנת תש"ם הוחלט רשמית על השם "קטיף", אבל היישוב לא חזר לצמיחה גדולה.

בט"ו באב תשמ"ו (1985) עלה גרעין נוסף, עבר הכשרה וכעבור השנים היישוב פרט וקלט משפחות שאינן חברי המושב השיתופי. כך הפך המקום לקהילה מעורבת של חקלאים ותושבים שאינם שיתופיים.

כלכלת היישוב כללה מפעלים וחקלאות: מפעל פלאמיקס (שהועתק לאשקלון לאחר ההתנתקות), משתלות, רפת ומפעל בד‑קט (מוצרי בד לא ארוג). המפעל קיבל אישור להשקעה של כ־203 אלף דולר מהממשלה.

במושב גרו כמה משפחות שנפגעו מטרור. אביגדור דהרי נרצח בפיגוע דריסה ב‑1989. ב‑2 במאי 2004 נטלו טלי חטואל ובנותיה את חייהן בפיגוע ירי. לפני הפינוי התגוררו במושב יותר מ‑70 משפחות, ובהן כ‑220 ילדים ונוער.

ביישוב פעלה הישיבה התיכונית "צביה קטיף" ותלמוד תורה "עוזיאל". הישיבה פעלה כ‑7 שנים והייתה חלק מרשת נעם‑צביה, שרוב מוסדותיה הם לבנות. בישיבה למדו כ‑90 תלמידים, רובם תושבי האזור. היא קיימה גם תוכנית ללימודי הים והסביבה, וכללה קורס צלילה ברמה של שני כוכבים (דרגת צלילה מוכרת).

המושב פונה ב‑21 באוגוסט 2005, במסגרת תוכנית ההתנתקות שהוחלטה ב‑2004. לאחר הפינוי עברו המשפחות תחילה לאולפנה בכפר פינס, ואז הועברו לבתי־מלון ולכפר נופש באשקלון. חלקן עברו לאתרי איחוד אחר, ובסופו של דבר הוקם היישוב הקבע כרמי קטיף. בשנת 2016 עברה המשפחה הראשונה לבית קבע בכרמי קטיף, ובשנים 2018, 2019 עברו לשם עשרות משפחות ובנו משפחות נוספות את ביתן עד להשלמת המעבר.

קטיף היה מושב דתי קטן בגוש קטיף, ברצועת עזה. המושב היה כ‑5 ק"מ מדיר אל‑בלח. שם היישוב הגיע מתל קטיפא, אתר עתיקות קרוב.

בתחילה קמו שם קבוצות חיילים‑חלוצים (נח"ל). ב‑1977 הונחה אבן פינה למושב. ב‑1978 הגיעו עולים מאנגליה וכינו את המקום קטיף. ב‑1985 עלה גרעין נוסף. במשך השנים הפך המקום מקהילה שיתופית לקהילה מעורבת.

היישוב התפרנס ממפעלים, משתלות ורפת. אחרי תוכנית ההתנתקות המפעל פלאמיקס עבר לאשקלון.

כמה משפחות במושב נפגעו בפיגועים. אביגדור דהרי נרצח ב‑1989. בשנת 2004 נפגעה משפחת חטואל.

במושב פעלה ישיבה תיכונית בשם "צביה קטיף" ותלמוד תורה "עוזיאל". בישיבה למדו כ‑90 תלמידים. שם למדו גם על הים והסביבה, והתקיים קורס צלילה.

המושב פונה ב‑21 באוגוסט 2005. משפחות עזבו וחלקן עברו למקומות שונים בישראל. בסופו של דבר הוקם היישוב הקבע כרמי קטיף. עד 2019 עברו כל המשפחות לבתים בעזרת היישוב החדש.