קיבוץ עירוני הוא ארגון שיתופי שממוקם בתוך עיר ולא כיישוב נפרד. הרעיון הוא שלחיי שיתוף קיבוציים אפשר להתאים גם לסביבה העירונית.
קיבוץ עירוני משתמש בשלושה דרכים למלא את הצרכים הכלכליים של חבריו: פרטי, קולקטיבי ומעורב. פורמט פרטי: כל חבר עובד לפי כישוריו ומכניס את שכרו לקופה משותפת. המטרה היא לשמור על עיקרון "שוויון ערך העבודה", כלומר הערכת תרומה שווה בין עבודות שונות. פורמט קולקטיבי: כל החברים מנהלים יוזמות כלכליות משותפות, וההכנסות שייכות לכולם. פורמט מעורב משלב את שניהם. ההכנסות מכוסות להוצאות משותפות (חינוך, בריאות, שיכון, פנסיה) והשאר מחולק לפרטים לפי צרכיהם.
בדו"ח ועדת פרידה (2003) הוגדרה קבוצה זו כך: "אגודה שיתופית הפועלת לתרומה ומעורבות חברתית... המאורגנת על עקרונות עבודה עצמית, שוויון ושיתוף." זו הגדרה רשמית שמדגישה ערבות הדדית ופעילה ביחס לחברה כולה.
האידאולוגיה שמה דגש על צמצום פערים חברתיים. מבפנים הקיבוץ מנהל שותפות בכלכלה, בחינוך ובתרבות. מבחוץ הוא מנסה לתרום לחברה העירונית וליצור חילופי השפעות.
מעבר לעבודה המשותפת, קיימת גם שותפות חברתית-תרבותית. חלק מהקיבוצים העירוניים נוטים לתפיסות יהודיות-ציוניות, בין דתיות לחילוניות. הם עורכים לימוד משותף, חוגגים טקסי מעבר (לידה, התבגרות, חתונה, מוות) ומעורבים ציבורית.
רעיון הקיבוץ בעיר התחיל עוד בתקופת היישוב. דוגמה מוקדמת היא קיבוץ למטרה של תופרות בפולין (1933) שעלתה לתל אביב ב-1934. אפעל הוקם ב-1946, ואפע"ל פעל בשנים 1947, 1951 ליד תל אביב. רעיונות חדשים צצו שוב בשנות ה-70 וה-80.
מאז 1979 נוסדו כמה קיבוצים עירוניים על ידי קבוצות קטנות של יוצאי קיבוצים. הקיבוץ הראשון בדור הזה היה "ראשית" בירושלים (1979). אחריהם הוקמו קיבוצים כמו תמוז בבית שמש ומגוון בשדרות. חלק מהם התפתחו לקהילות מעורבות של דתיים וחילונים.
עד 2020 פעלו בישראל כמה קיבוצים עירוניים בולטים: ראשית ובית ישראל בירושלים, מגוון בשדרות, קבוצת מפרש בחיפה ותמוז בבית שמש. באמצע שנות ה-2000 הוקם קיבוץ מחנכים בעכו. ב-2012 הוקמה מועצה שמאגדת קבוצות וקיבוצים עירוניים למען חיזוק המרקם החברתי.
קיבוצים עירוניים מאפשרים לחבריהם תעסוקה עירונית, שירותי חינוך ושירותים מוניציפליים, תוך שמירה על ערכי שיתוף ושוויון.
קיבוץ עירוני הוא קבוצה של אנשים שגרים בעיר ועובדים יחד. "שיתופי" אומר שמשתפים רכוש ומשימות.
יש שלוש דרכים לנהל את הכסף: כל אחד עובד ומכניס לסל משותף, או כולם מחזיקים עסק ביחד, או שמערבבים את שניהם. הכסף מכסה דברים משותפים כמו חינוך ובריאות. מה שנשאר מחולק לפי צרכי המשפחה.
ועדה אמרה ב-2003 שקיבוץ עירוני הוא קבוצת אנשים שעוזרים אחד לשני ופועלים בשביל טובת החברה.
הרעיון החל כבר לפני קום המדינה. דוגמה: קבוצת תופרות מ-1933 שעלתה לתל אביב ב-1934. אחרי 1979 קמו קבוצות חדשות בעיר, והראשונה אז הייתה "ראשית" בירושלים.
עד 2020 יש כמה קיבוצים עירוניים בישראל. הם פועלים בערים כמו ירושלים, שדרות, חיפה ובאתרים נוספים. חלק מהם מוקדשים בעיקר לחינוך.
בקיבוץ העירוני חברים עובדים יחד. הם גם לומדים, חוגגים וחיים כמקהלה קטנה בתוך העיר.
תגובות גולשים