קיביה (בערבית: قبية/قبيا) היא עיירה בנפת רמאללה ואל-בירה, ברשות הפלסטינית. בשנת 2016 חיו בה כ-6,272 תושבים. שטח אדמות הכפר כ-5,130 דונם. העיירה יושבת על גבעה בגובה 256 מטר מעל פני הים, סמוך לתוואי הקו הירוק (קו שביתת הנשק מ-1949). היא נמצאת כ-2 ק"מ ממזרח לשוהם וכ-3 ק"מ מצפון למודיעין עילית.
האזורים סביב קיביה מיושבים מאז תקופת הברזל II, לפי ממצאים ארכיאולוגיים. בסביבת הכפר יש מספר אתרים עתיקים, וביניהם ח'רבת אבו אל-פחם ותל דלית. בסקר של ישראל פינקלשטיין נמצאו חרסים מתקופות רומיות, ביזנטיות, ממלוכיות ועות'מאניות. מרכז היישוב הנוכחי גדל סביב קבר שייח' חמדאן.
ברשומות מ-1596 נרשם שהתושבים שילמו מס על יבולים כמו חיטה, שעורה וזיתים. אז חיו בכפר כ-29 משפחות. החוקר ויקטור גרן ציין 141 תושבים בביקורו מ-1863. בסקר משנת 1882 תואר הכפר כ"כפר קטן על ראש גבעה, מוקף במטעי זיתים".
בתקופת המנדט הבריטי (שלטון בריטי על האזור) הכפר התלוי בנפת רמלה גדל. במפקד 1922 היו 694 תושבים, וב-1931 היו 909 תושבים, כולם מוסלמים. בשנות ה-30 הוקמה מערכת מים משותפת לאזור, אחרי שנים שבהן השתמשו בבורות ומעיינות. ב-1945 התגוררו בכפר כ-1,250 תושבים, והיו כ-4,788 דונם לגידולי דגנים.
לפי החלטת החלוקה של האו"ם מ-1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית. לאחר מלחמת 1948 וחתימת הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949 עבר הכפר לשליטה ירדנית.
בליל 14, 15 באוקטובר 1953 בוצעה בפועל צבאית שנקראה "מבצע קיביה". בתוצאה נהרסו בתים ורבים מתושבי הכפר נהרגו. הפעולה בוצעה על ידי יחידות צה"ל ושימשה מקור למחלוקת בין-לאומית ופנימית.
לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר הכפר לשליטה ישראלית. בהתאם להסכם אוסלו, 21.5% מאדמות הכפר מסווגים כשטח B ו-78.5% כשטח C (חלוקה מנהלית לפי הסכמי אוסלו; שטח B ניהול אזרחי פלסטיני וביטחון משותף, שטח C תחת שליטה ישראלית רחבה).
בשנת 2005 הופקעו כ-1,500 דונם מאדמות קיביה לבניית גדר ההפרדה, שאורכה כחמישה ק"מ לאורך אדמות הכפר. בשנת 2023, במלחמת "חרבות ברזל", נהגו כוחות צה"ל לפעול נגד אדם מתושב הכפר, שיוחס לחמאס, ובמסגרת זאת נהרס הבית שבו נטען כי ביצע פיגוע.
קיביה היא עיירה, עיר קטנה, בשטח הפלסטיני של רמאללה ואל-בירה. בשנת 2016 חיו בה כ-6,272 אנשים. אדמות הכפר כ-5,130 דונם. הכפר יושב על גבעה בגובה 256 מטר. הוא קרוב לקו הירוק. קו הירוק הוא קו גבול ישן.
האזור היה מיושב כבר לפני זמן רב, בתקופת הברזל. יש סביב הכפר שרידים עתיקים. חוקרים מצאו כלי חרס מתקופות שונות, כגון תקופות רומית וביזנטית. הכפר התפתח סביב קבר של שייח'.
לפני מאות שנים, בתקופה העות'מאנית, התושבים גידלו חיטה ושעורה וזיתים. בשנת 1863 ביקר חוקר וציין שיש בכפר אנשים ומטעי זיתים.
במאה ה-20, בזמן שלטון בריטי, גדלה האוכלוסייה. ב-1922 היו 694 תושבים. ב-1931 היו מעל 900 תושבים. בשנות ה-30 התחברה מערכת מים חדשה לאזור.
לאחר מלחמות באזור, בשנים אחרי 1948 קיביה הייתה תחת שלטון ירדני. בשנת 1953 קרה אירוע צבאי קשה בכפר. רבים תושבים נפגעו והדבר עורר תגובות בקרב מדינות.
בשנת 1967 הכפר עבר לשליטה ישראלית. לפי הסכמי אוסלו חלק מאדמות הכפר מסווגות כשטח B וחלק כשטח C. ב-2005 נלקחו כ-1,500 דונם מהכפר כדי לבנות גדר. ב-2023 התרחש אירוע שבו אדם מהכפר הואשם בפגיעה וצו להרוס את ביתו.
תגובות גולשים