קידוש החודש היא מצווה מן התורה שמוטלת על בית הדין בארץ ישראל. המטרה היא לקבוע כל חודש את יום ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה. מולד הלבנה פירושו מתי הירח נראה לראשונה אחרי שלא נצפה.
המצווה חשובה כי על פיה נקבעים תאריכי החגים בלוח העברי. בית הדין קיבל עדים שראו את הלבנה, חקר את עדותם, ואם היא הוכחה הכריזו על היום כראש החודש. אם היו עדים ביום ה-30 קבעו אותו כיום ראש החודש והחודש הקודם היה קצר (29 יום). אם לא היו עדים עד היום ה-31 נקבע היום הזה כראש חודש והחודש הקודם נחשב מלא (30 יום), וזו נקראה אצל חז"ל 'חודש מעובר'.
הקביעה של ראש החודש מאפשרת גם לעבור שנים (עיבור השנה) כדי לשמור על התאמה בין מחזורי הירח והשמש. בזכות זה המועדים נשארים בעונות המתאימות.
הקביעה נעשתה על ידי הסנהדרין או בית דין מוסמך בלבד. בתחילה קיבלו עדות מכל מי שראה את הירח, אך בעקבות ניסיונות הטעיה בימי הצדוקים הוכנסו בדיקות נוספות. בית הדין השתמש גם בחישובים אסטרונומיים כדי לבדוק אם הירח בכלל יכול להיראות, ובמצבים של עננים או חוסר ראייה קבעו לפי החישוב.
בית הדין פרסם את החלטתו בהשאת משואות על ההרים ובתקופות מאוחרות יותר באמצעות שליחים. חז"ל נתנו סמכות להעדיף את פסיקת בית הדין גם אם התבררה כשגויה בפועל, כדי לשמור על אחדות המועדים.
רק עדים שהיו נאמנים וקבלו עליהם כשירות היו מתקבלים. במקרים של חשש לנטיית צד ספרו לעתים עדים נוספים שיאשרו שאינם שייכים לכת מסוימת.
כדי לעודד עדים שבאו להעיד ערכו להם סעודות והזמינו אותם ב'בית יעזק'. זה היה תמריץ חשוב להגיע לבית הדין ולהעיד.
תקופת בית שני הכילה מחלוקות בין פרושים לכיתות אחרות, וחלק מהכיתות פיתחו לוחות נוספים. בעקבות ניסיונות פגיעה בקידוש החודש ובגלל מצוקות העם, הפסיקו בהדרגה לקבוע לפי ראייה.
בעקבות הקשיים והתלאות תוקן, לפי המסורת, לוח קבוע על ידי הלל נשיאה במאה הרביעית לספירה. הלוח המחושב משתמש בחישובים אסטרונומיים וידועים מראש. הלוח המחושב יכול לפעמים להקדים או לאחר את המולד המבוסס על ראייה ביומיים.
הקראים לא קיבלו את התקנה הזו והמשיכו לקבוע לפי ראייה.
כיום מקובלת ההלכה של שימוש בלוח המחושב, עד שיוקם סנהדרין חדש ויחליט אחרת. יש דיון בין חוקרים אלא אם לשוב לראייה. ישנם הטוענים שהטכנולוגיה וטיב ההודעה היום מאפשרים חזרה לראייה, ויש הרואים בכך בעייתי מבחינה ציבורית.
יש אנשים הלומדים ומתרגלים ראיית מולד הלבנה כדי להבין מתי אפשר לראות את הירח ולפתח עדים מומחים. כיום משתמשים בתוכנות מחשב ובתרשימים כדי לדעת היכן להסתכל. למטרה פרקטית מודדים זוויות ביחס לשקיעת השמש או כוכב בולט, ולעתים משתמשים במדידות פשוטות עם האצבעות. יש להיזהר מ'ראיית שווא' ולבדוק שנית לפני שמדווחים.
קידוש החודש היא פקודה של התורה. בית דין קובע מתי מתחיל כל חודש.
מולד הלבנה הוא הרגע שמראה הירח לראשונה אחרי שלא ראו אותו. אם אנשים ראו את הירח הם באים להעיד בבית הדין. אם ראו ביום ה-30 קובעים שזה ראש החודש. אם לא ראו עד ה-31 קובעים את היום ה-31.
הקביעה עוזרת לקבוע מתי חגים יהיו. לפעמים מוסיפים חודש כדי שהחגים יהיו בעונה הנכונה.
רק בית דין יכול לקבל עדות. פעם הודיעו על הקידוש על ידי משואות על ההרים. אחר כך שלחו שליחים.
מי שבא להעיד קיבל ארוחה גדולה. כך עודדו אנשים להגיע.
לפני הרבה שנים, בגלל קשיים, הכינו לוח מחושב קבוע. את הלוח הזה מייחסים להלל נשיאה. היום משתמשים ברוב הקהילות בלוח המחושב.
יש קבוצות שלומדות לראות את הירח. הם משתמשים במחשב ובתרשימים. כך לומדים מתי והיכן להסתכל.
תגובות גולשים