קַיִן הוא דמות מן התורה, בנם הבכור של אדם וחוה. שמו מופיע בבראשית פרק ד'. הפסוק אומר: "קניתי איש", המשמעות נוויית היא "קניתי" או "יצרתי". בשפה העברית השורש ק־נ־ן גם קשור למילים כמו "קן" (בית) ולמשמעות של בעלות או יצירה.
במחקר הלשוני מסבירים את השם בקשרים שונים של השורש: קניין, קן ובית.
קין היה עובד אדמה (חקלאי) והבל, אחיו הצעיר, היה רועה צאן (מגדל כבשים). שני האחים הביאו מנחה, מתנה דתית לה' (מנחה = מתנה או קרבן): הבל הביא את טובי צאנו, במיוחד את החֵלֶב, וה' קיבל את מנחתו. קין הביא מפרי האדמה שלו; הפסוק לא מתאר שהיא הייתה איכותית או מבוחרת.
נראה שהשוני באיכות המנחות עורר בקין קנאה וכעס. ה' ניסה להזהיר את קין שלא לתת ליצר הרע (הדחף לעשות רע) להשתלט עליו, והסביר לו שאם יתנהג נכון, יתקבל וישלוט עליו. קין לא השתנה. בהמשך הוא לקח את הבל לשדה והרג אותו. במקרא הסיפור אינו מפרט את המילים שנאמרו ביניהם ברגעים שלפני המעשה.
לאחר הרצח ה' שואל את קין "אֵי רֵעֲךָ?", שאלה רטורית, כי ה' כבר יודע. קין עונה בחוצפה: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?", כלומר מתכחש לאחריות. בהמשך הוא נאלץ להודות למעשה.
על רצח הבל ה' מקלל את קין: האדמה לא תתן לו עוד יבול, והוא ייאלץ לנדוד ולא להתיישב במקום אחד. זוהי עונש כפול, חוסר פריון וגלות. פרשנים מפרשים את הסיפור גם כסמל לעימות בין חיי חקלאות (קין) לחיי רועים נוודים (הבל). בסופו של דבר החברה האנושית הפנתה אצבע לעבר היישוב הקבע, אך זה לקח זמן.
קין מתלונן על עונשו שהדירו את נפשו. ה' נותן לו "אות" (סימן) שיגן עליו, כדי שאנשים לא ירצחו אותו. למי שיפגע בו ייגרע עונש חמור פי שבעה. יש פירושים שונים למילים על גודל עוונו של קין, בין חשבון נפש לתלונה על חומרת העונש.
דמיון: אחרי החטא ה' מדבר עם החוטאים ומבקש מהם להתוודות; בשני המקרים יש ענישה.
שוני: בחטא אדם וחוה התקיים איסור ברור; בחטא קין לא היה איסור כזה מראש. אדם וחוה שיתפו פעולה עם שאלת ה', קין התכחש וענה בחוצפה. גם הסיבות שונות: חטאם של אדם וחוה היה פיתוי, בעוד חטאו של קין היה כעס וקנאה.
קין ישב בארץ נוּד (נוד), מזרחית לעדן, ובנה עיר וקרא לה על שם בנו חנוך. הדבר נחשב בסתירה לעונש הנדודים. כמה פרשנויות טוענות ש"ארץ נוד" היא מקום מקלט או מצב של נדודים. יש גם דיונים על כך שמעשיו של קין ניתקו אותו מן האדמה.
במדרשים ובספרים חיצוניים מסופר שקין והבל נולדו עם אחיות תאומות. לקין נולדו צאצאים, ושושלתו כוללת שמות כמו חנוך, עירד, מתושאל ולמך. לשושלת קין מיוחסים מספר מקצועות עירוניים, כמו חרש ברזל.
על מות קין יש מסורות שונות. בחלקן נרצח על ידי צאצא של למך; במסורת אחרת חי שנים רבות (לפי מדרשים ועדויות שונות). ספר היובלים מציין תאריכים אחרים.
במיתוסים ובפולקלור יש סיפורי אחים הדומים לקין והבל, למשל רומולוס ורמוס. חוקרים רואים בסיפור ביטוי לחלוקה בין תרבות חקלאית לתרבות רועים. בברית החדשה קין מוצג כחוטא חמור, והבל כצדיק. באיגרת אל העברים והאיגרת של יהודה מוזכרת דמותו של קין כשם אזהרה נגד רשעות.
המסורת הנוצרית ראתה בקין דמות של מושפל מוסרית, והבל נתפס כצדיק. הפרשנויות הנוצריות המוקדמות חיזקו את ההבחנה הזו. אוגוסטינוס עסק בפרשנות של הסיפור והביא אותו בהקשרים תאולוגיים שונים.
קין הוא הבן הבכור של אדם וחוה. בשמו יש רעיון של "קנייה" או "יצירה".
קין עבד בארץ ונתן מן היבול שלו כמתנה לה' (מנחה = מתנה דתית). הבל, אחיו הרועה, הביא מן הטוב שבצאנו. ה' קיבל את מנחת הבל ולא קיבל את מנחת קין. זה עשה לקין עצב וכעס.
ה' אמר לקין לא לתת לכעס לשלוט בו. קין לא השתנה. יום אחד הוא לקח את הבל לשדה ופגע בו. הבל מת.
ה' שאל "איפה אחיך?". קין ענה: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?", כלומר לא רצה לספר. אחר כך קין הודה.
ה' העניש את קין: האדמה לא תיתן לו יבול בקלות, והוא יהיה נדוד. אבל ה' נתן לו סימן מיוחד (אות) כדי שאנשים לא יהרגו אותו. מי שיפגע בו יקבל עונש חמור.
= משפחה וסוף
קין גר בארץ שנקראה נוד. הוא בנה עיר וקרא לה על-שם בנו חנוך. למקורות שונים יש סיפורים על צאצאיו ומתי מת.
הסיפור מראה מה קורה כשכעס וקנאה משתלטים. הוא גם מדבר על ההבדלים בין חיים של חקלאות לחיי רעות.
תגובות גולשים