קיסוס

קיסוס (שם מדעי: Hedera) הוא סוג של צמח רב-שנתי מטפס במשפחת הקיסוסיים. יש בו כ-15 מינים. הם מטפסים בעזרת שורשי היאחזות, שורשים שמחזיקים את הגבעול במצע, או משתרעים על הקרקע כשטיח.

לקיסוס שני שלבי צמיחה. השלב הראשון, שנמשך עד כעשר שנים, מאופיין בעלים מגולענים או מגזרים ושורשי היאחזות, והוא בדרך כלל אינו פורח. בשלב השני העלים חלקים, אין שורשי היאחזות והוא פורח ומניב פירות. לעיתים רואים שני השלבים על אותו צמח.
הפריחה בדרך כלל מספטמבר עד נובמבר. הפרחים קטנים, ירקרקים ומסודרים באשכולות; הם מייצרים צוף ומואבקים בעיקר על ידי זבובים. הפירות מבשילים באביב. הם ענבים שחורים בקוטר כ-7 מ"מ, ובפנים יש 3, 5 זרעונים.
הצמח חי לעשרות שנים. יש תיעוד על קיסוס בצרפת שגילו מעל 450 שנה.
כשקיסוס מטפס על מצע, הוא מסדר את עליו כך שלא יכסו זה את זה. כשהוא מגיע לגובה המצע, הוא עשוי לצמוח כקווץ־שיח.
אופן ההיצמדות מושפע מאור וממגע. הקיסוס מראה פוטוטרופיזם שלילי, נטייה לגדול הרחק מהאור, ושורשי ההיצמדות צומחים בצד המוצל של הגבעול. גם מגע עם המצע מאיץ את הופעתן של השורשים האלה. לאחר זמן שורשי ההיצמדות עלולים לחדור אל המצע ולהפוך לשורשים מזינים.
תיאור התופעה של צמיחה הרחק מהאור ניתן כבר על ידי צ'ארלס דרווין. מנגנון ההיאחזות תואר גם על ידי בוטנאים ישראלים.
תפוצת הקבוצה היא באזורי האקלים הממוזג של העולם הישן בחצי הכדור הצפוני, כולל דרום, מרכז ומערב אירופה, צפון אפריקה ומרכז אסיה. בישראל מצוי מין אחד, קיסוס החורש (Hedera helix). בגינון מגדלים זנים רבים, בעיקר זנים בעלי עלים מגוונים.
השם המדעי Hedera פירושו "מטפס". השם העברי מוזכר כבר במשנה ולקוח מהשפה היוונית.
בקולחות ובתרבות הקלאסית היה הקיסוס מוקדש לאל דיוניסוס. גבעוליו נקשרו לזרים לראשי משוררים. עלי הקיסוס שימשו סמל לנאמנות והתקשטו בטקסי חתונה. בעבר קישטו נוצרים כנסיות בקיסוס לחג המולד, אך מנהג זה נפסל על ידי הכנסייה. עלי הקיסוס שימשו כסמל במספר משפחות אצולה והיום מופיעים גם כסמל בליגת הקיסוס (Ivy League).

קיסוס הוא צמח מטפס. שמו המדעי Hedera. יש בו כ־15 סוגים.

לקיסוס שני שלבים גדילה. בשלב הראשון הוא צעיר עד כעשר שנים. אז יש לו שורשי היאחזות, שורשים שמחזיקים את הגבעול במקום. העלים אז חתוכים והוא לא פורח.
בשלב השני העלים חלקים והוא פורח ונותן פירות. הפריחה בדרך כלל מספטמבר עד נובמבר. הפרחים קטנים וירקרקים ומושכים זבובים. הפירות בשלים באביב. הם ענבים קטנים ושחורים, בערך 7 מ"מ, עם כמה זרעים בפנים.
קיסוס יכול לחיות עשרות שנים. ידוע על קיסוס בצרפת שמעל 450 שנה.
הוא מטפס על קירות ועצים. כשהוא מטפס, הוא מסדר את העלים כך שיקבל אור. כשהוא מגיע לקצה, לפעמים הוא גדל כע bushes. הקיסוס נדחף על ידי אור ומגע. יש לו פוטוטרופיזם שלילי, כלומר הוא נוהג לגדול הרחק מהאור.
בארץ יש מין אחד בשם קיסוס החורש. אנשים מגדלים זנים יפהפיים שלו בגינות, במיוחד עם עלים מנוקדים.
בתרבות העתיקה קישרו את הקיסוס לאל דיוניסוס. העלים שלו נקשרו לזר למלכים ולמשוררים. הוא סימל נאמנות. בעבר קישטו בו כנסיות לחג, והיום משתמשים בו גם כסמל בקרב משפחות וכסמל של ליגת הקיסוס.