קית' מון

קית' ג'ון מון (23 באוגוסט 1946, 7 בספטמבר 1978) היה המתופף של להקת הרוק The Who. הוא נחשב לאחד המתופפים המשפיעים בהיסטוריה של הרוק, והשפיע על מתופפים כמו ניל פירט וג'ון בונהם. מון למד אצל קרלו ליטל והוכנס להיכל התהילה של הרוקנ'רול ב-1990 יחד עם שאר חברי The Who.

מון נולד בלונדון. כשהיה ילד היה היפראקטיבי ובעל דמיון רחב. כבר בגיל צעיר הוא קיבל שבחים על הכישרון המוזיקלי שלו. ב-1961, בגיל 15, עזב את בית הספר. ב-1966 נישא לקים קריגן, וב-12 ביולי נולדה בתם אמנדה. הם התגרשו רשמית ב-1975.

בתחילת דרכו מון הושפע מתיפוף בסגנונות אמריקאים כמו Surf Rock (סוג רוק שקשור למוזיקה של חוף וזנבות גיטרה) ורית'ם אנד בלוז (סגנון עם דגש על מקצב). הוא גם הושפע ממתופפי ג'אז, ובעיקר מג'ין קרופה, מתופף ג'אז בולט. בתחילת הקריירה השתמש בערכות של 4, 5 תופים. בסוף 1965 עבר ללשימוש בשני תופי בס (תוף בס כפול), ובכך היה מהראשונים ברוק שעשו זאת.
השימוש בסט כפול אפשר לו לבנות קצבים חזקים וחוזרים, ולהתמקד בפאסים של שמונה שמיניות ובשמיעת "קירות רעש" על מצילות הקראש והרייד. סגנונו החזק והאגרסיבי מוכר במיוחד באלבומים כמו Live at Leeds ו-Who's Next.

מון החליף את דוג סנדום ב-The Who. פיט טאונסנד היה האחראי על מבנה השירים והגיטרה, בעוד מון וג'ון אנטוויסל (הבס) הוסיפו גמישות וקווים משלהם. מון לא תמיד ניגן בקצב קבוע עם הבס; במקום זאת הוא שיחק עם קו השירה ושבר ציפיות מוסיקליות.
הוא לא היה זמר מרכזי, ולכן לא נכח בהקלטות הקולות בדרך כלל, אבל אפשר לשמוע את קולו בשירים מסוימים כדוגמת "Bell Boy" ו"Barbara Ann".

מון פיתח דמות של מתופף פרוע על הבמה. הוא הרס תופים לעתים קרובות ואהב פעולות קיצוניות בהופעות. חלק מהמעשים האלו היו הומוריסטיים בעיני חבריו, וחלקם הפכו לשערורייה. כינו אותו "Moon the Loon" (פון המשוגע), כינוי שלא אהב.
היו סיפורים על מעשי הרס במלונות ובבתים, ולעיתים אלה קשורים לשימוש בסמים ואלכוהול. סיפור מפורסם על כניסה ברולס-רויס לבריכה שנוי במחלוקת וללא ראיות חד-משמעיות; ייתכן שמדובר בערבבוב של כמה סיפורים שונים.

ב-1970 חברו הטוב ושומר ראשו קורנליוס "ניל" בולנד נדרס ונפטר מחוץ לפאב בלונדון. פסק דין פורנזי קבע שמדובר בתאונה, ומון זוכה מאשמה בגין נהיגה מסוכנת. האירוע רדף אותו והותיר עליו סימן נפשי.
לאורך שנות ה-70 השימוש באלכוהול וסמים פגע ביכולתו לנגן, והופיע לעיתים לא עקבי. לעתים היה נחוץ לו שבועיים, שלושה כדי להחזיר לעצמו את סגנון הנגינה הייחודי.

מונה השתתף בפרויקטים צדדיים בולטים. ב-1966 ניגן ב-Beck's Bolero של ג'ף בק. ב-1971 הופיע בסרט 200 Motels של פרנק זאפה כבמאי קצר. ב-1975 שיחק בסרט טומי של קן ראסל. ב-1976 הקליט גרסת כיסוי ל-When I'm Sixty-Four. ב-1974 הוציא אלבום סולו, Two Sides of the Moon, ברובו שירי פופ; את רוב התיפוף ביצעו מוזיקאים אחרים, בהם רינגו סטאר.

בלילה של 7 בספטמבר 1978, אחרי שהשתתף בצפייה בסרט אצל פול מקרטני, חזר מון לדירתו בארמון קורזון. הוא נמצא מת בשנתו, בגיל 32, ממנת יתר של כלורמתיאזול, תרופה ששימשה בתוכנית לגמילה מאלכוהול. בבדיקת המשטרה נמצאו בגופו 32 גלולות, וחוות הדעת סברה שמדובר בתאונה: ככל הנראה לקח מנת תרופה, נרדם, והתעורר ונטל שוב כי שכח שהוא כבר לקח.

אחרי מותו אמרו חברי The Who שהלהקה עצרה במובן מסוים עם עזיבת מון. להקת ההמשך הוסיפה מתופף חדש, קני ג'ונס, והקלידן ג'ון בנדריק להופעות חיות. מאוחר יותר שחקו תפקידים נוספים לאנשי במה שונים, וכיום תפקיד המתופף של The Who מאויש על ידי זאק סטארקי.
כמחווה נקרא בר בלונדון על שמו. מערכת התופים שלו בשם "תמונות של לילי" הונפקה מחדש בשנת 2006 בשם "רוחה של לילי" עם שיפורים מודרניים.

קית' מון (1946, 1978) היה המתופף של להקת הרוק The Who. הוא נודע בתיפוף חזק ומלא אנרגיה. הרבה מתופפים אחריו אמרו שהוא השפיע עליהם.

מון נולד בלונדון. כשהיה בן 15 עזב את בית הספר. ב-1966 התחתן עם קים קריגן. בתם אמנדה נולדה ב-12 ביולי.

מון ניגן בסגנונות כמו Surf Rock (מוזיקה שקשורה לגלישה) ורית'ם אנד בלוז (מוזיקה עם מקצבים חזקים). הוא היה מהראשונים ברוק שהשתמשו בשני תופי בס יחדיו. תוף בס כפול זהו שני תופי בס שמנגנים יחד ונותנים קצב חזק.
הוא גם שיחק הרבה על מצילות קראש ורייד כדי ליצור צלילים חזקים.

על הבמה מון לעתים קרובות הרס תופים ועשה מעשי במה משוגעים. לפעמים זה היה מצחיק, ולפעמים זה יצר בעיות. אנשים כינו אותו "Moon the Loon".
יש סיפור ידוע על רולס-רויס שנכנסה לבריכה. חלק מהסיפורים הללו שנויים במחלוקת ולא כולם ודאיים.

הוא ניגן ב-Beck's Bolero ב-1966 ונכח בסרטים ובאלבומי סולו. ב-1974 יצא לו אלבום סולו שבו רוב התיפוף בוצע על ידי מוזיקאים אחרים.

בשנת 1978, בגיל 32, מצאוהו מת בשנתו. הוא לקח תרופה בשם כלורמתיאזול שהיא חלק מתוכנית לגמילה מאלכוהול. בדיקה מצאה במספר גלולות, והמשטרה קבעה שזה היה מוות מקרי, לא התאבדות.

אחרי מותו The Who המשיכו עם מתופף חדש. יש בר בלונדון שנקרא על שמו. מערכת התופים שלו הונפקה מחדש ב-2006.