קלטת שמע

קלטת שמע היא מארז מלבני מפלסטיק שבתוכו סרט מגנטי. סרט מגנטי הוא חומר שיכול לשמור צלילים על ידי שינוי מגנטיות שלו. משתמשים ברשמקול קלטות כדי להקליט או להשמיע קול.

קלטת השמע הוצגה על ידי חברת פיליפס ב-1963, תחילה לשימוש כדיקטפון (מכשיר להקלטת דיבור). בגלל הנוחות והגודל הקטן החלו להשתמש בה גם להקלטת והשמעת מוזיקה. השימוש הנרחב החל סביב 1968 והמשיך לגדול.

דחיפה גדולה הייתה בשנות ה-80, אחרי שסוני הציגה ב-1979 את הווקמן, נגן קטן עם אוזניות שאפשר לקחת לכל מקום. קלטות שימשו להקלטות אישיות ומסחריות ולהפצת מוזיקה, יחד עם התקליט ולפני ה-CD.

מסוף שנות ה-80 חלה ירידה בשימוש בקלטות. תקליטורים (CD) הציעו איכות צליל טובה יותר, עמידות גבוהה ודילוג מהיר לשירים. לאחר נפילה במכירות בתחילת המאה ה-21 חלה התעוררות נוסטלגית: תעשיית הקלטות חזרה לקבל עניין, וב-2014 דווח שהייתה שנה טובה לחברה אמריקאית לייצור קלטות.

קלטת שמע (קסטה) היא קופסה קטנה מפלסטיק. בפנים יש סרט שמחזיק צלילים. שמים אותה במכשיר שמאזין כדי לשמוע מוזיקה או דיבור.

חברת פיליפס הוציאה את הקלטת ב-1963. בהתחלה השתמשו בה להקלטת דיבור. מאוחר יותר התחילו להקליט גם שירים. בסוף שנות ה-70 סוני הוציאה את הווקמן ב-1979. הווקמן אפשר לאנשים לשמוע מוזיקה בזמן הליכה.

לאחר מכן הגיעו תקליטורים (CD). הם נשמעו טוב יותר וקל לקפוץ לשיר הבא. הקלטות הפכו פחות פופולריות. שנים לאחר מכן הן חזרו להיות מענייןות שוב, וב-2014 חברה אמריקאית הודיעה על שנה מוצלחת.