קליעה (אומנות)

קליעה היא שיטה לחיבור סיבים גמישים כדי ליצור משטחים או חפצים קלועים.

סיבים = חוטים דקים שמופקים מצמחים או מחומרים אחרים. הקליעה שימשה מאז התקופה הפרה-היסטורית ליצירת סלסלאות, רשתות דיג, מחצלות, אריזות ואפילו סירות. לצד השימוש היומיומי, הקליעה גם אמצעי ביטוי אמנותי.

חומרים

בעבר השתמשו בחומרים טבעיים מהצומח, כמו ענפים, קש, נצרים, במבוק, גזעי ערבה, גבעולים ועשבים שונים. השתמשו גם בחומרים מן החי, למשל שיער או עור. היום מקובל גם שימוש בחומרים מודרניים כמו פלסטיק. סוג החומר משפיע על טכניקת הקליעה, על הצורה של הסלים ועל הערך התרבותי שלהם.

עיבוד וחוזק

חומרי קליעה עוברים ייבוש באוויר ובשמש כדי לשמרם. הייבוש משפיע על חוזק וגמישות החומר. בעת העבודה מרטיבים את הסיבים כדי להחזיר להם גמישות. צבעים טבעיים הוכנו מצמחים, שורשים ועלים, והתוצאה תלויה בעונה ובחומר הגלם.


קליעה היא טכניקה עתיקה שקרובה לאריגה, אבל לא נעשית על נול (נול = מכשיר לאריגה). קליעה נעשתה בידיים או בעזרים פשוטים כמו מחטים, מסרגות ומשטחים מחורצים. ממצאים קדומים מצביעים על שימוש בקליעה כבר לפני עשרות אלפי שנים; יש הערכות על קליעה אצל הומו ספיינס לפני כ-100,000 שנה.

הממצאים העתיקים ביותר כוללים טביעות קליעה על גושי טין בצ'כיה מלפני כ-26,000 שנה, וכן שרידי קליעה בתרבויות פרה-היסטוריות אחרות. קליעה נצפתה במצרים העתיקה ובחפירות בפומפיי. באזורים רבים כלי חרס נוצקו על תבניות קלועה.

היישום לאורך ההיסטוריה

בימי קדם מילאו חפצים קלועים תפקידים חשובים: אחסון והובלה, מחצלות, מלכודות דיג ומגנים. גם אחרי המהפכה התעשייתית המשיכו להשתמש בקליעה בתנאי עבודה ומלחמה. במחצית השנייה של המאה ה-20 חלה חזרה לעניין במלאכות מסורתיות ובהתחדשות הקליעה.


שיטות הקליעה ברחבי העולם דומות, אם כי החומרים שונים. ניתן לחלק את השיטות לקטגוריות על פי טכניקה וצורת המוצר.


הממצאים העתיקים בישראל נמצאו במדבר יהודה. תיארוך פחמן-14 מצביע על פריטים נאוליתיים בני כ-7500 לפני הספירה. האקלים היבש סייע לשימורם. נמצאו טביעות קליעה על טין במקומות כמו יריחו, וכן חפצים לשאת מזון, לאיסוף מים ולשימושי קבורה.


ביריחו נמצאו עקבות של מחצלות עגולות מענפי דקל.


במטמון נמצאו מחצלות, סלים, כברה (רשת קערתית) וחבלים במצב שימור טוב, עשויים קש וגומא.


במצדה התגלו סלים מנצרי דקל, אליפטיים, שנעשו בשיטת הצמה עם חבלי חיזוק.


במערה נמצאו כלי קיבול רבים מהשנה 135 לספירה. רובם מנצרי תמר, שימשו לאחסון ומצאו בהם גם שימושים המשנים לפי הצורך, כולל שימושי קבורה. בין הפריטים היו מחצלות וסלים במצבים שונים של שלמות.

קליעה היא דרך לקשור סיבים יחד כדי לעשות סלסלות ומחצלות.

סיבים = חוטים דקיקים שמופקים מצמח או חומר אחר. את הסיבים קשורים ידנית.

חומרים

אנשים קלעו מקש, ענפים, נצרים, תמר ובמבוק. לפעמים השתמשו גם בשיער או בעור של בעלי חיים. היום משתמשים גם בפלסטיק.

איך מכינים

סיבים מייבשים באוויר. כדי לעבוד בהם מרטיבים אותם. ככה הם גמישים וחזקים.


קליעה ישנה מאוד. נמצאו עדויות לקליעה עוד לפני אלפי שנים. בסלעים ובכלים עתיקים נמצאו טביעות של קליעה.

אנשים העתיקים השתמשו בסלים לאחסון מזון, לרשתות דיג ולמחצלות. במצרים העתיקה ובפומפיי נמצאו סלים קלועים.


בארץ נמצאו פריטים קלועים מדורים קדומים. המדבר היבש עזר לשמר אותם.


ביריחו נמצאו סימני מחצלות עשויות ענפי תמר.


במערה זו נמצאו סלים, מחצלות וחבלים במצב מצוין.


במצדה נמצאו סלים דומים לאלה שנמצאו במערות.


במערה נמצאו כלי אחסון מהשנה 135 לספירה. הם שימשו לשמור חפצים ומזון, וגם היו פריטים שקשורים לקבורה.

קליעה היום עדיין נפוצה. אנשים עושים ממנה אמנות וחפצים שימושיים.