קלמאן ז'אנקן

קלמאן ז'אנקן (Clément Janequin; סביבות 1485, 1558) היה מלחין צרפתי מתקופת הרנסאנס. הוא נודע בעיקר בשאנסונים, שירים צרפתיים secular (חילוניים), ובמיוחד בשאנסונים תוכניתיים, שמחקו קולות וטקסטורות מחיי היומיום.

ז'אנקן נולד בשאטלרו ליד פואטיה, אך פרטים על ילדותו והכשרתו אינם מתועדים. בתחילת דרכו עבד בבורדו אצל לנסלוט די פו עד 1523, ואז אצל הבישוף של בורדו. הוא היה לכומר, אבל ראה קושי כלכלי ותלונותיו על מחסור בכסף מוכתבות בבירור.

לאחר 1530 עבד באנז'ו. הוא לימד נערי מקהלה והיה לממונה על המקהלה בבית הספר של קתדרלת אנז'ר. הפטרונות של דמויות כמו ז'אן דה גיז והסיוע של שרל דה רונסאר עזרו להתקדמותו. בשנות ה־50 של המאה ה־16 חי בפריז; ב־1555 נרשם כ"זמר מוסמך" בקאפלה המלכותית (הקאפלה היא מקהלה שמנגנת בחצר המלך), ולימים כונה "מלחין מוסמך" של המלך. בצוואתו מ־1558 תיאר שוב עוני וזקנה. נפטר בפריז.

ז'אנקן היה אחד המלחינים הפופולריים ביותר בזמנו. המדפיס פריסאי פייר אטניין הדפיס כמה ספריו והפיץ אותם רחב-רב. יצירתו המפורסמת ביותר היא "הקרב" (La Bataille), שאימתה רעשי קרב כמו תרועות חצוצרה, אש תותחים וזעקות.

הוא כתב מעט מוזיקה קודשית שמיוחסת לו, שתי מיסות ומוטט אחד, אך עיקרו היו כ־250 שאנסונים חילוניים וכ־150 מזמורי תהילים ושאנסונים דתיים (המקבילה הצרפתית לסגנון הדתי האיטלקי, מדריגל). השאנסונים התוכניתיים שלו היו ארוכים ומחולקים לפרקים. הם חיקו ציפורים, ציד וקולות יום־יומיים באופן אונומטופאי, חיקוי קולי שהשפיע על המאה ה־16 כולה.

בשלב מאוחר יותר כתב גם חיבורים קצרים ועדינים בסגנון הקרוב לסרמיזי, וטקסטים משוררים כקלמאן מארו. בסוף חייו יצר שאנסונים דתיים פשוטים על פי נעימות קלוויניסטיות. אף שאין הוכחה פורמלית שהוא היה פרוטסטנט, בחירת הטקסטים והנעימות מציעה אפשרות כזו.

קלמאן ז'אנקן (כ־1485, 1558) היה מלחין צרפתי מפורסם. הוא כתב הרבה שירים שנקראו שאנסונים. שאנסון = שיר צרפתי ישן.

הוא נולד ליד פואטיה. בתחילת חייו עבד בבורדו אצל איש חשוב בשם לנסלוט די פו. אחר כך עבד באנז'ר והיה מורה ומנהל מקהלה לילדים. בשנותיו האחרונות גר בפריז ועבד בקאפלה המלכותית. הוא מת בפריז.

ז'אנקן אהבו אנשים רבים בזמנו. המדפיס פייר אטניין הדפיס את שיריו והם נפוצו. אחד השירים המפורסמים שלו נקרא "הקרב". בשיר זה הוא מחקה רעשים כמו תותחים וחצוצרות. זה נעשה בלי כלים, א'קאפלה = שירה בלי כלי נגינה.

הוא כתב בערך 250 שירים חילוניים ועוד כ־150 שירים דתיים. בשירים שלו הרבה חיקויים של ציפורים וציד וקולות מהחיים. מאוחר יותר כתב שירים דתיים פשוטים לפי מנגינות קלוויניסטיות. יש שמחשבים שהוא אולי חיבב רעיונות פרוטסטנטיים, אבל זה לא ודאי.