קלריס ליספקטור

קלריס ליספקטור (חי׳ה בת-פנחס) נולדה ב-10 בדצמבר 1920 בצ'צ'לניק שבאוקראינה. משפחתה היהודית היגרה לברזיל כשהייתה תינוקת, והביאה איתה את היידיש. בילדותה התגוררה ברסיפה, בירת פרנמבוקו, ובגיל 12 עברה עם משפחתה לריו דה ז'ניירו.
למדה משפטים אך לא עסקה בעריכת דין. עד 1960 שהתה לא מעט מחוץ לברזיל בעקבות בעלה הדיפלומט (נציג מדינה בחוץ לארץ). חזרה לריו ב-1960. נפטרה מסרטן ב-9 בדצמבר 1977, יום לפני יום הולדתה ה-57.

הרומן הראשון שלה, "קרוב ללב הפראי", יצא ב-1944 כשהייתה בת 23. הספר היה חדשני ביחס לספרות הברזילאית של אותה תקופה. הסגנון קרוב לזרם האקזיסטנציאליסטי (גישה שמדגישה חיפוש משמעות וניסיון להבין את הקיום האנושי) ולסגנונות של ג'יימס ג'ויס ווירג'יניה וולף.
בשנת 1960 פורסם קובץ הסיפורים "קשרי משפחה". מאוחר יותר הופיעה הנובלה "שעת הכוכב", שבה דמותה של מכביה, מהגרת עניה מן הצפון לריו, מוקדשת בשפה חדה ולעתים בעלת הומור שחור (בדיחות על נושאים עצובים).
גם קובץ הסיפורים "אושר סמוי" תורגם לעברית.
מכתביה לבנה ועמודים מטוריה האישיים פורסמו לאחר מותה, והם משקפים חלק אישי ועיתונאי ביצירתה.

לסגנונה של ליספקטור מאפיינים ברורים: טקסטים של רגעים שנראים קטנים מבחינה חיצונית, אך מלאים בחוויה פנימית עזה. היא מתמקדת בתודעה וברגשות של הדמויות.
הרבה מטקסטיה מציגים חוויות נשיות שונות: ילדות, נערות ונשים ממעמדות חברתיים שונים. הדמויות נעות ממכביה האנאלפביתית (אינה יודעת לקרוא ולכתוב) ועד עקרות בית, סופרות ואמניות. הן מתמודדות עם בניית זהות נשית ומיניות בתוך החברה.
ליספקטור סירבה להיגדר רק כסופרת נשים או כסופרת פמיניסטית (פמיניזם = התמה שבזכויות נשים), אך הכתיבה שלה מזמינה קריאות פמיניסטיות ומגדריות. ההוגה הלן סיקסו התמקדה בכתביה כשהיא פיתחה רעיונות על "כתיבה נשית" (ecriture feminine).

יצאו בעברית בין היתר: "קשרי משפחה", "שעת הכוכב" ו"אושר סמוי".

קלריס ליספקטור נולדה ב-10 בדצמבר 1920 באוקראינה בשם חיה בת-פנחס. כשהייתה תינוקת המשפחה שלה עלתה לברזיל. הם דיברו יידיש בבית.
בילדותה גרה ברסיפה. בגיל 12 עברה לריו דה ז'ניירו.
למדה משפטים אבל לא הייתה עו"ד. במשך שנים טיילה ובילתה בחו"ל עם בעלה הדיפלומט (עובד שנשלח למדינות אחרות). חזרה לריו ב-1960. נפטרה מסרטן ב-9 בדצמבר 1977, יום לפני יום הולדתה ה-57.

הספר הראשון שלה, "קרוב ללב הפראי", יצא ב-1944 כשהייתה בת 23. מוסכם שהסגנון של הספר היה שונה מאוד מהמקובל אז. היא כתבה הרבה על מחשבות ורגשות עמוקים.
ב"שעת הכוכב" יש דמות חשובה, מכביה. מכביה היא מהגרת עניה מהצפון של ברזיל. היא לא יודעת לקרוא ולכתוב (אנאלפביתית).
קלריס כתבה גם אוספי סיפורים כמו "קשרי משפחה" ו"אושר סמוי". מכתבים וטורים שלה יצאו לאור אחרי מותה.

התפרסמו בעברית בין השאר: "קשרי משפחה", "שעת הכוכב" ו"אושר סמוי".

היא כתבה על רגעים קטנים שמרגישים כמו עולם שלם. הרבה מהדמויות שלה הן נשים שונות מאוד. הקריאה בכתיבה שלה עוזרת להבין רגשות ועולמות פנימיים.