קמרון (אדריכלות)

'''קמרון''' הוא קירוי קשתי ומוארך, בדרך כלל בתקרות מבנים מאבן או לבנים. היום משתמשים גם בחומרים מודרניים ובאדריכלות עכשווית.

השימוש בקמרונות החל כבר בבנייה הקדומה במרחב הלבנט, בעיקר בקמרון חבית. קמרון חבית הוא תקרה בצורת חצי גל שממשיכה לאורך החדר. בקמרונות לבנים נמצאו שרידים גם בארץ ישראל, בשערי העיר בתל דן ובאשקלון, המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה (לפני אלפי שנים).

האדריכלים הרומיים שפיתחו את הקשת ואת הכיפה שדרגו גם את רעיון הקמרון. קיימים סוגים רבים של קמרונות. הם מסווגים לפי סגנון, עיטור ושיטות בנייה טכניות.

שיטת הבנייה היא שקובעת את צורת הקמרון. סוג הפיגומים (פיגומים = תמיכות זמניות להנחת הלבנים), סדר הנחת האבנים ורכיבים מבניים קשורים משפיעים על המראה הסופי. הרכיבים האלו יוצרים על התקרה קווים קמורים שנקראים "קווי רכס" (Arris). קווי הרכס הם הנקודות הבולטות במשטח הקמור, והן הפוכות למקובל בטופוגרפיה.

קמרון צלעות; קמרון סקספרטייט (חלוק ל־6 חלקים); קמרון רשת.

דוגמאות: קמרון צלעות, סקספרטייט, קמרון רשת.

'''קמרון''' הוא תקרה קמורה. קמורה = עקומה כמו חצי גל.

קמרונות עשויים בדרך כלל מאבן או לבנים. היום בונים גם בחומרים מודרניים.

לפני אלפי שנים בנו קמרונות במרחב הלבנט. בארץ נמצאו קמרונות בשערי תל דן ובאשקלון. אלה שייכים לתקופת הברונזה התיכונה, כלומר מאוד עתיקים.

הרומאים פיתחו את הקשת ואת הכיפה. הם שיפרו את הרעיון של הקמרון.

יש סוגים שונים של קמרונות. הם עושים קווים בולטים על התקרה. קווים אלה נקראים "קווי רכס". זהו הקו החדש שהבולט על התקרה.

כמה סוגים: קמרון צלעות, קמרון סקספרטייט, קמרון רשת.

דוגמאות של קמרונות מפורסמים.