קנטונזית תקנית

קנטונזית (廣東話, יוטפנג: Gwong2dung1 waa2, פין-יין: Guǎngdōnghuà) היא שפה סינית שנחשבת לשנייה במספר הדוברים בסין אחרי המנדרינית. היא השפה הנפוצה ביותר בהונג קונג ובמקאאו, ולינגואה פרנקה (שפה שמשמשת לתקשורת בין קבוצות שונות) באזורים בדרום סין, במיוחד במחוז גואנגדונג, שנקרא גם קנטון.

הקנטונזית שייכת למשפחת הניבים שנקראת יוּאֵה (粵). מדברים בה עשרות מיליוני אנשים: כ־52 מיליון בסין, שהם כ־4.5% מאזרחי המדינה. מילים וקולות בקנטונזית דומים לחלק מהמילים במנדרינית, אבל שתי השפות אינן מובנות זו לזו ברוב המקרים. ההבדלים העיקריים הם בפונולוגיה (הצלילים) ובדקדוק.

בכתב יש הבדלים: מעטים מהדוברים שולטים בכל אוצר המילים הכתוב של הקנטונזית, ולכן רבות מהמילים נכתבות בצורה הדומה למנדרינית. קיימות גם שיטות לייצוג הצלילים בכתב, כמו יוטפנג ותעתיק ייל (Yale), שיטות שמראות איך להגות מילים.

מבחינה היסטורית, הרשויות קידמו את המנדרינית מאז 1909, בעיקר בחינוך ובתקשורת. המחוזות הקנטונזיים התנגדו והדגישו את הייחוד התרבותי-לשוני שלהם. גם היום נעשה שימוש בקנטונזית בחלק מהתקשורת המקומית, אך בשנים האחרונות השלטון ניסה לצמצם את השימוש בה. דוגמה לכך היא הצעת 2010 לשדר יותר תוכן במנדרינית בטלוויזיה בגואנגג'ואו, שהובילה להפגנות ועיכבה את השינוי. מהלכים כאלה חיזקו את הזהות הלשונית של דוברי הקנטונזית.

קנטונזית היא שפה מסין. מדברים בה בעיקר בהונג קונג ובמקאאו. היא נפוצה גם במחוז גואנגדונג, שנקרא קנטון.

זו השפה השנייה הכי מדוברת בסין אחרי המנדרינית. כ־52 מיליון אנשים במדינה מדברים קנטונזית.

לינגואה פרנקה פירושו שפה שמשתמשים בה כדי לדבר בין קבוצות שונות. בקנטון משתמשים בקנטונזית גם למסחר.

בכתב רוב הדוברים כותבים מילים בדומה למנדרינית. יש גם שיטות לכתוב את הצלילים, כמו יוטפנג ותעתיק ייל, אלה עוזרות להראות איך להגות מילים.

הממשלה קידמה את המנדרינית מאז 1909. ב־2010 הייתה הצעה לשדר יותר מנדרינית בטלוויזיה בגואנגג'ואו. אנשים מחאהו, וההצעה נעצרה. זה חיזק את תחושת השייכות של דוברי הקנטונזית.