קסטינה הייתה כפר ערבי בשפלת ישראל, באזור שבו נמצאת היום קריית מלאכי. הכפר עמד על דרך מרכזית שמחברת בין עזה ליפו ולירושלים. גובהו היה כ-50 מטר מעל פני הים, והוא השתייך לנפת עזה, יחידה מנהלית. שטח האדמות שלו היה כ-12,019 דונם (דונם = יחידת מדידה של שטח) וב-1945 התגוררו בו 890 אנשים.
המודיעין הבריטי ציין שצאצאים של איכרים מצריים התיישבו באזור לאחר שבאו עם אבראהים פאשא ב-1832. בתקופת המרד הערבי הגדול ב-1938 לקחו חלק מהתושבים בקרב בצומת מסמיה.
ב-1942 הוקם ליד הכפר שדה תעופה צבאי של חיל האוויר המלכותי הבריטי, שנקרא RAF Qastina. שדה זה הפך מאוחר יותר לבסיס חצור של חיל האוויר הישראלי.
לפי תוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947 האזור הוקצה למדינה ערבית. עם הכרזת מדינת ישראל ב-15 במאי 1948 וכניסת הצבא המצרי לנגב, פונו תחילה נשים וילדים מתושבי קסטינה לתל א-צאפי. הם חזרו כיוון שבכפר המארח לא היה מספיק מים.
צה"ל קיבל הוראה לכבוש את קסטינה ב-28 ביוני 1948. ב-9 ביולי, במהלך מבצע אנ-פאר, נכבש הכפר בידי חטיבת גבעתי ובתיו נהרסו. בשנים שלאחר מכן הוקמו בשטחים החקלאיים יישובים חדשים: ערוגות וכפר אחים ב-1949, אביגדור ב-1950 וקריית מלאכי ב-1951.
כיום במקום נמצא צומת מרכזי שנקרא 'צומת קסטינה' או 'צומת מלאכי'. הצומת מחבר בין כביש 40 לכביש 3 ויש בו מסוף אוטובוסים.
קסטינה הייתה כפר ערבי בשפלת ישראל. היום המקום קרוב לקריית מלאכי. הכפר עמד על דרך חשובה ממעזה ליפו ולירושלים.
הכפר היה בגובה 50 מטר מעל הים. שטח האדמות שלו היה 12,019 דונם. ב-1945 חיו שם 890 איש. דונם זו מידה לשטח.
ב-1942 בנו ליד הכפר שדה תעופה צבאי בריטי. אחר כך הוא הפך לבסיס חצור של חיל האוויר הישראלי.
בשנת 1948, אחרי הכרזת המדינה, חלק מהתושבים עזבו. ב-9 ביולי 1948 כבש כוח צבאי את הכפר ובתיו נהרסו.
בשנים לאחר מכן הוקמו יישובים על אדמות הכפר. היום ליד המקום יש צומת גדול שנקרא 'צומת קסטינה'.
תגובות גולשים