קסיופאה (קבוצת כוכבים)

קסיופאה היא קבוצת כוכבים בולטת בשמי הצפון. על פי המיתולוגיה היוונית היא משויכת לקסיופאה, אמה הגאוותנית של אנדרומדה. הקבוצה זוהתה כבר בידי תלמי וקיבלה מקום ברשימת ה־48 שלו.

הצורה של קסיופאה מאורכת ונראית כמו האות הלטינית W או M, בהתאם לעונה. הצורה מורכבת מחמישה כוכבים בולטים. מצופה מישראל רואים אותה בערבים בסתיו ובחורף כאות M. כיוון שמדובר בקבוצה צפונית שמקיפה את כוכב הצפון (פולאריס), בישראל היא בדרך כלל אינה שוקעת. עם זאת, זיהום אור עירוני יכול להסתיר אותה.

שביל החלב, הגלקסיה שלנו, חוצה את קסיופאה. לכן אפשר למצוא שם צבירי כוכבים וערפיליות טובים לצפייה בטלסקופ.

למציאת כוכב הצפון משתמשים לעיתים בקסיופאה. מדמיינים קו בין שני כוכבים קיצוניים (ε ו־β). מצידה ה'רדוד' של הקבוצה (הכיוון של ε כשהצורה היא W) נמתח קו נוסף בזווית קצת מעל 90°. כוכב הצפון נמצא על הקו השני, במרחק של כ־1.5 פעמים המרחק בין β ל־ε, בכיוון ה'פתוח' של הקבוצה. אם ממשיכים את אותם קווים מזרחה, יגיעו לגלקסיית אנדרומדה.

α (שדר) הוא ענק כתום במרחק כ־230 שנות אור ובהירות נראית מדרגה 2.25.

β (כף) הוא ענק לבן־צהבהב במרחק כ־47 שנות אור. בהירותו משתנה מעט בין 2.25 ו־2.29 במחזור של כשעתיים וחצי.

γ הוא תת־ענק כחול לא יציב, כ־600 שנות אור ממנו. הוא זורק מעטפות גז מדי פעם והבהירות שלו משתנה באופן בלתי צפוי בין 2.2 ל־3.4.

δ (רוכבה) הוא כוכב כפול במרחק כ־100 שנות אור ובהירות מדרגה 2.7. אחד הכוכבים חולף לפעמים מול חברו, וכתוצאה יורדת הבהירות במעט.

ε (סגין) הוא ענק כחול במרחק כ־440 שנות אור ובהירות נראית מדרגה 3.4.

בגלל שקסיופאה חוצה את שביל החלב, יש בה צברים וערפיליות שניתן לראות בטלסקופ חובבים.

במיתולוגיה היוונית זוהתה הקבוצה עם קסיופאה, אשתו של קפאוס ואימה של אנדרומדה. לפי הסיפור היא התפארה ביופיה. פוסידון כעס ושלח שיטפון ומפלצות ים. בסופו של דבר נקבע שאנדרומדה תועבר כקורבן, עד שהגיבור פרסאוס הציל אותה. בתקופות שונות זיהו את הקבוצה גם עם דמויות מקראיות אחרות, כמו בת־שבע ומרים המגדלית.

קסיופאה היא קבוצת כוכבים בשמי הצפון. לפי סיפור עתיק זו המלכה קסיופאה. הקבוצה נראית כמו W או M בשמיים.

מישראל רואים אותה בשעות הערב בסתיו ובחורף. היא כמעט לא שוקעת כאן, כי היא קרובה לכוכב הצפון. לפעמים אורות מהעיר מסתירים אותה.

שביל החלב, הדרך של הכוכבים שלנו, עובר דרך קסיופאה. לכן יש שם צבירים וערפיליות יפות בטלסקופ.

α (שדר) הוא ענק כתום. "ענק" אומר כוכב גדול מאוד. המרחק ממנו כ־230 שנות אור. בהירותו היא 2.25.

β (כף) הוא ענק לבן־צהבהב. המרחק כ־47 שנות אור. בהירותו משתנה מעט כל כמה שעות.

γ הוא תת־ענק כחול. הוא לא יציב ושולח ענני גז. המרחק כ־600 שנות אור. בהירותו משתנה הרבה.

δ (רוכבה) הוא מערכת של שני כוכבים במרחק כ־100 שנות אור. אחד מהם חוצה לפעמים את פני חברו, וזה מפחית מעט את האור.

ε (סגין) הוא ענק כחול, במרחק כ־440 שנות אור. בהירותו כ־3.4.

באגדות קסיופאה הייתה מלכה שהתפארה ביופיה. הים כעס והיא וביתה הושמו בסכנה. בסיפור הגיבור פרסאוס הציל את אנדרומדה בתה.