בניין פריר הול שנבנה בתקופת הראג' הבריטי, דרך א. א. צ'ונדריגר במרכז קראצ'י, בניין KPT - חברת נמל קראצ'י, מוזיאון ארמון מוהטה, נמל קראצ'י
קראצ'י היא העיר הגדולה בפקיסטן, נמל ראשי ובירת פרובינציית סינד. היא שוכנת לחוף הים הערבי, ליד דלתת נהר האינדוס (איפה שהנהר נשפך לים).
יש עדויות ארכאולוגיות להתיישבות באזור כבר בעת העתיקה. העיר עצמה נוסדה בשנת 1729. חברת הודו המזרחית הבריטית כבשה את האזור ב-1839; קראצ'י סופחה ב-1843. הבריטים בנו נמל ב-1854 ובסיסים צבאיים ששימשו גם במלחמות באזור. ב-1857 התרחשה כיבוש קצר של המורדים, ולאחר מכן העיר חוברה לרשת הרכבות ב-1878. בסוף המאה ה-19 העיר הפכה ליצואנית חיטה חשובה וגדלה במהירות.
ב-1947 קראצ'י הוכרזה כבירת פקיסטן, עם כ-400,000 תושבים. לאחר מכן הגיעו לפה פליטים מוסלמים, וזה גרם לעלייה חדה באוכלוסייה. ב-1958 החל המעבר של בירת המדינה לאסלאמאבאד, אם כי בקונסוליות מסוימות בקראצ'י המשיכו לפעול נציגויות.
בשנות ה-80 וה-90 הגיעו לעיר פליטים ממלחמת אפגניסטן. בתקופה זו היו גם משברים פוליטיים, חברתיים ועלייה בפשיעה.
קראצ'י מוכרת כ"עיר האורות" והפכה בתוך כמה עשורים למרכז כלכלי גדול. העיר משלבת תרבויות רבות ונחשבת לטבורה הכלכלי של פקיסטן. שיעור הקריאה והכתיבה בה הוא מהגבוהים במדינה, ויש בה מוסדות חינוך מובילים. בשנת 2013 הושלם מתחם "אושן טאוורס", מרכז קניות שהיה אז הבניין הגבוה במדינה.
אוכלוסיית העיר גדלה במהירות ועברה ממהגרים רבים. באוכלוסייה המגוון הלשוני גדול: אורדו השפה המדוברת ביותר (כמעט 48.5%), ואחריה פנג'אבי, פשטו וסינדית. מבחינה דתית, רוב התושבים מוסלמים (כ-96.5%); נוצרים מהווים כ-2.4% והינדים כ-0.86%. בקרב המוסלמים, כ-65% הם סונים וכ-35% שיעים; הזרם הסוני בולט באסכולה החנפית, ויש השפעות סופיות. קיימת גם קהילה קטנה של זורואסטרים.
הערים גדלו: ב-2017 חיו בקראצ'י כ-14.9 מיליון תושבים, וב-2023 כ-18.9 מיליון.
יהודים מקהילת בני ישראל הגיעו לכרצ'י כבר ב-1818. בית כנסת הוקם ב-1893. לפני חלוקת הודו ב-1947 חיו בעיר כ-2,500 יהודים. מרבית הקהילה עלתה לישראל אחרי שנות ה-40 וה-70; כיום נותרו בפחותים בהערכה מדינה בודדת. בית הקברות היהודי לא פתוח למבקרים. בית הכנסת המרכזי, מגן שלום, חדל לתפקד לאחר גל העליות ובשנת 1988 נהרס ובמקומו הוקם מרכז קניות.
העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי ג'ינה.
בניין פריר הול, בניין חברת הנמל KPT, מוזיאון מוהטה ונמל קראצ'י מופיעים במרכז העיר.
קראצ'י היא העיר הגדולה ביותר בפקיסטן. היא עיר נמל. נמל זה הוא מקום שבו ספינות עוגנות וסוחרות סחורות.
יש ראיות שאנשים גרו באזור מזה זמן רב. הקמת העיר ב-1729. הבריטים הגיעו ב-1839 ושלטו כאן. הם בנו נמל ב-1854 ורכבות ב-1878. ב-1947 קראצ'י הייתה בירת פקיסטן לזמן קצר. אחר כך העבירו את בירת המדינה לאסלאמאבאד ב-1958.
בשנות ה-80 וה-90 הגיעו לעיר אנשים רבים שנמלטו ממלחמה במדינה אחרת.
קראצ'י מכונה "עיר האורות" כי יש בה הרבה חיים ועסקים. זו העיר החשובה ביותר לכלכלה של פקיסטן. יש בה בתי ספר ומוסדות חינוך טובים. ב-2013 הושלם מרכז קניות גדול בשם אושן טאוורס.
העיר גדלה מאוד. ב-2023 גרו שם כ-18.9 מיליון איש. רוב התושבים דוברים אורדו. יש גם דוברי פנג'אבי ופשטו וסינדית.
רוב התושבים הם מוסלמים. יש גם קבוצות קטנות של נוצרים והינדים.
יהודים הגיעו לקראצ'י כבר ב-1818. ב-1893 נבנה שם בית כנסת. אחרי 1947 רוב היהודים עזבו. כיום כמעט לא נשארו יהודים בעיר. בית העלמין לא פתוח לביקורים.
העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי ג'ינה.
תגובות גולשים