קרב הייסטינגס

הקרב ב-הייסטינגס נערך ב-14 באוקטובר 1066 בצפון הייסטינגס שבדרום-מזרח אנגליה. זהו אחד הקרבות המכריעים בכיבוש הנורמני של אנגליה. שם נגד יריביו עמד דוכס נורמנדיה ויליאם, שנודע מאוחר יותר כויליאם הכובש. מולו עמד המלך האנגלו-סקסוני הרולד גודווינסון. הניצחון הנורמני אפשר לויליאם להשתלט על אנגליה במהרה ולהת crowned למלך ב-25 בדצמבר 1066.

מותו של אדוארד המודה ב-1066 הותיר מחלוקת על יורש המלוכה. הרולד הוכתר, אך ויליאם דוכס נורמנדיה וטוענים אחרים טענו לזכויות על הכתר. במשך שנים היו קשרים משפחתיים ופוליטיים בין אנגליה לנורמנדי, ואדוארד אף מינה אנשי חצר נורמנים למשרות בכירות.

עם היעדר יורש ברור פרץ מאבק על הכתר. הרולד נתמך על ידי הוויטנגמוט, אספה של אצילים. ויליאם טען כי הרולד הבטיח לו את הכתר, וטען גם לסיוע קודמים שקיבל. הראלד השלישי מנורווגיה טען גם הוא על זכות לשלטון.

לפני הגעת ויליאם פלשו הראלד וטוסטיג מצפון. הם הגיעו עם צי גדול וכבשו את יורק. הרולד הוביל כוח צפונה וניצח בקרב גשר סטמפורד ב-25 בספטמבר, בו נהרגו הראלד וטוסטיג. אולם הניצחון הותיר את צבאו של הרולד מותש.

הצבא הסקסוני התבסס על פירדים (Fyrds), חיילי מיליציה חקלאיים שאינם מקצועיים, ועל האוסקרלים (Housecarls), חיילים מקצועיים משוריינים. לרוב לא היו הרבה קשתים אנגלים, והכוח התבסס על חומת המגינים, שורת לוחמים עם מגינים המחוברים זו לזו.

ויליאם גייס שכירי חרב ונחת בחוף פבנסי בסוף ספטמבר 1066. צבאו כלל רגלים, פרשים וקשתים. הוא הקים מחנה מבוצר בהייסטינגס והחל לתקוף את האזור סביב נקודת הנחיתה.

הערכות לגודל הצבאות שונות, אך רוב ההיסטוריונים מציעים מספרים של אלפי לוחמים בכל צד. הרולד תפס עמדה מוגנת על גבעת סנלאק, בגובה ובהגנה טבעית, והצבא הנורמני פרוס למטה. השטח היה מיוער וביצה קרובה, מה שעשה את המתקפה על הגבעה קשה לפרשים.

הקרב החל בבוקר במטחי חצים נורמנים. החצים ירו במעלה הגבעה ולכן פגעו מעט. הנורמנים תקפו בפלוגות רגלים ופרשים, אך נתקלו בחומת המגינים הסקסונית קשיחה. במהלך היום אירעו נסיגות ומרדפים. יש דיווחים על 'בריחות מדומות' נורמניות, טקטיקה שבה פרשים נסגו בכוונה כדי לפתות סקסונים לרוץ אחרי המנוסים ולהיחשף להתקפה חוזרת. מהלך כזה, אם נערך, דילל את שורות הסקסונים.

בסיום היום נפגע הרולד ונפל. נסיבות מותו אינן ודאיות: בתיעוד כמו שטיח באייה מופיעות דמויות שונות ומתיאורים סותרים על פציעתו. עם מות המלך התפוררה ההגנה הסקסונית, וניצחונם של הנורמנים הושלם.

תוצאות הקרב היו מכריעות: מותו של הרולד והמשבר בצבאו אפשרו לוויליאם לכבוש את אנגליה ולכתר עצמו מלך. הכיבוש שינה את פני אנגליה, איחוד חלקי של התרבות הסקסונית והצרפתית, יישום המערכת הפיאודלית, גרוש חלק גדול מהאצולה הסקסונית ושינוי בשפה של המנהל והאריסטוקרטיה. למרות התנגדויות ומרד שנמשכו לאחר מכן, השושלת הנורמנית של ויליאם שלטה באנגליה במשך שנים רבות.

הקרב נקרא על שם העיירה הייסטינגס, אף שלפעמים השתמשו בשמות אחרים בתקופות שונות, כמו "הקרב בעץ התפוחים הירוק" או השם הנורמני "סנלאק" (Senlac).

הקרב ב-הייסטינגס נערך ב-14 באוקטובר 1066. ויליאם, דוכס נורמנדיה, תקף את אנגליה. מולו עמד המלך הרולד. ויליאם ניצח, והרולד נהרג.

אחרי מותו של המלך אדוארד, היו כמה טוענים לכתר. הרולד הוכתר, אבל ויליאם רצה גם הוא להיות מלך.

האנגלים כללו פירדים (Fyrds), זה חיילים חקלאיים לא מקצועיים. היו גם האוסקרלים (Housecarls), לוחמים מקצועיים ומשוריינים. הנורמנים הביאו פרשים, רגלים וקשתים.

הראלד וטוסטיג פלשו מצפון והובסו. הרולד ניצח שם אך צבאו נחלש. בזמן שאנגלים התאוששו, ויליאם נחת בדרום.

הרולד תפס עמדה חזקה על גבעה. הנורמנים ירו חצים ותקפו במעלה הגבעה. חומת המגינים האנגלית הייתה קשה לחדירה. הנורמנים השתמשו גם בטקטיקה של נסיגה מדומה. בסוף היום הרולד נפל, והניצחון עבר לוויליאם.

ויליאם הוכתר למלך ב-25 בדצמבר 1066. הכיבוש הנורמני השפיע על אנגליה: צמחה השפעה צרפתית, הונהגה מערכת פיאודלית, והמערכת השלטונית השתנתה. הרבה זמנים אחר כך נערכו סקרים כמו "ספר יום הדין" כדי לדעת מי בעלים של אדמות.

למרות ששדה הקרב היה ליד כמה יישובים, שמו הידוע נשאר הייסטינגס.