במהלך אביב 1861 כבשה הקונפדרציה את מספנת גוספורט בנורפוק, אחרי שהאיחוד השמיד חלק ממספנותיו בפינוי. הפריגטה "מרימק" לא נשרפה כליל. הקונפדרציה שיפצה אותה והפכה אותה לאוניית מחופת-שריון בשם "וירג'יניה" (קודם נקראה "מרימק"). האיחוד החזיק רק את פורט מונרו ופורט וול ששלטו בפתח המפטון רודס, וחיפש דרך לחזק את ההסגר הימי שסיכל אספקה לקונפדרציה.
אוניות מחופות-שריון (ironclads) הן אוניות עץ שמחופות בלוחות ברזל להגנה. הטכנולוגיה הזאת החלה באירופה בסוף המאה ה-1850 והגיעה במהירות גם לאמריקה. שני הצדדים ניסו לבנות אוניות כאלה בתחילת המלחמה, אבל העיצובים היו שונים וניסיוניים.
הקונפדרציה שיפצה את גופתה של "מרימק", הוסיפה מבנה עליון ונראהה בלוחות ברזל. האונייה הוכנסה לשירות ב-17 בפברואר 1862 בשם "וירג'יניה". היא צוידה גם באיל ניגוח, כלי לניגוח ספינות יריבות, כי חשבו שתותחים לא יהיו מספיקים.
האיחוד בנה אונייה חדשה וחריגה בשם "מוניטור", שתכנן ג'ון אריקסון. ל"מוניטור" היה צריח תותח סובב, מגדל קטן שניתן לסובבו כדי לכוון את התותחים. היא בלטה בנמיכות סיפונה, והושקה ב-30 בינואר 1862. למרות קוצר הזמן בבנייה, היא נחשבה חדשנית מאוד.
ב-8 במרץ 1862 שטה "וירג'יניה" אל המפטון רודס ותיעלה נזקים כבדים לאוניות המלחמה העשויות עץ של האיחוד. בין היתר היא ניגחה וטבעה את ה"קאמברלנד" ופגעה קשות ב"קונגרס". חלק מהאוניות האחרות נפגעו או נלכדו. מפקד ה"וירג'יניה", פרנקלין ביוקנן, נפצע וקפטן אחר נטל פיקוד.
מאוחר בערב הגיעה למקום ה"מוניטור" של האיחוד, בתקווה להגן על שאר אוניות הצי.
ב-9 במרץ התגוללו שתי האוניות המשוריינות זו מול זו. הקרב היה ייחודי: זו הפעם הראשונה ששתי אוניות מחופות-שריון נלחמו אחת בשנייה. המאבק היה בעיקר מטווח קרוב, והשתיים לא הצליחו להשמיד זו את זו. ל"מוניטור" היה יתרון בצריח הסובב ובמהירות תגובה, ואילו ל"וירג'יניה" הייתה מסה וכוח ניגוח. שתיהן ניזוקו במידה מועטה, אך לא הושג ניצחון ברור.
הקרב לא שינה מיד את מצב ההסגר, אבל הדגיש כי עתיד הלחימה הימית שייך לאוניות משוריינות. במשך החודשים הבאים ממשיכה "וירג'יניה" לבצע גיחות, ו"מוניטור" ושאר אוניות האיחוד שמרו על המפקח.
כשנאלצה הקונפדרציה לפנות את נורפוק במאי 1862, מפקד ה"וירג'יניה" פקד להעלותה באש ב-11 במאי כדי שלא תיפול לידי האויב. שנים רבות מאוחר יותר נמשתה הטרופה ונחלקו חלקים לתצוגה במוזיאונים.
"מוניטור" שימשה דגם לאוניות עתידיות בשם מוניטורים. עם זאת, צורתה התבררה פחות מתאימה לים הפתוח. בדצמבר 1862 נגררה ה"מוניטור" לצפון קרוליינה ונקלעה לסערה. היא התמלאה מים וטבעה. הטרופה נתגלתה ב-1973.
חשיבות הקרב היתה בכך שהוא סימן שינוי בטכנולוגיית הלוחמה הימית. מאז ברור היה שאוניות משוריינות ישנו את פני הצי והמלחמה בים.
בשנת 1862 התנהל קרב ימי חשוב ליד המפטון רודס, וירג'יניה. שני צדדים שלחו אוניות מיוחדות.
זו אונייה מעץ שמדביקים עליה לוחות ברזל. הברזל מגן על האונייה מפגזים.
האיחוד שרף חלק מהאוניות שלו במשלוח. רק גופה של פריגטה נשארה צפה. הדרום שיפץ אותה והפך אותה לאונייה משוריינת בשם "וירג'יניה".
"וירג'יניה" היתה אונייה כבדה עם לוחות ברזל ואיל ניגוח.
"מוניטור" היתה קטנה ושונה. היא היתה נמוכה וסיפונה כמעט לא נראה. עליה היה צריח תותח שסובב.
= הקרב עצמו
ב-8 במרץ 1862 תקפה "וירג'יניה" אוניות עץ של האיחוד ושחטה אותן. בלילה הגיעה "מוניטור". ביום הבא, 9 במרץ, שתי האוניות נפגשו בקרב.
הן ירו אחת על השנייה במשך שעות. אף אחת מהן לא הצליחה לטבוע את היריבה. הקרב היה רשמי כי זו הייתה הפעם הראשונה ששתי אוניות משוריינות נלחמו זו בזו.
הקרב לא קבע מנצח ברור. אבל הוא הראה שאוניות משוריינות הן חשובות עכשיו בלחימה.
מאוחר יותר, כשהדרום עזב את נורפוק במאי 1862, הוא השמיד את "וירג'יניה" כדי לא למסור אותה לאויב.
"מוניטור" טבעה בסערה בדצמבר 1862 בזמן שגררו אותה. הטרופה שלה נמצאה ב-1973.
תגובות גולשים