קרב מנזיקרט

ב-26 באוגוסט 1071 נערך קרב מנזיקרט בין האימפריה הביזנטית לסלג'וקים הטורקים בראשות אלפ ארסלאן. ההפסד היה משמעותי ורומנוס הרביעי דיוגנס, הקיסר הביזנטי, נתפס בשבי.

בשנות ה־1060 הסולטאן הסלג'וקי אלפ ארסלאן אפשר לשבטיו הטורקים להגר לארמניה ולאסיה הקטנה ולהקים יישובים שם. ב־1064 החריבו הטורקים את העיר אני הארמנית. רומנוס הגיב במערכה ב־1068 וב־1070 כדי לנסות לעצור את ההתקדמות הטורקית.

רומנוס יצא למסע גדול עם צבא מעורב: חיילים ביזנטים, שכירי חרב מערביים, יחידות ארמניות וחלק מהמשמר הוורנגי. משמר וורנגי, חיילים שהיו שומרים אישיים של הקיסר. הצבא היה גדול ותואר בספרים ככ־100,000 חיילים, אך המסע היה איטי וקשה.

רומנוס חשד בנאמנות של כמה ממפקדיו. אנדרוניקוס דוקס היה אויב ותיק שלו ושירת בצד שלו במהלך המסע. לעומת זאת ניקפורוס בוטניאטס, הגנרל המוכשר, נשאר בבירה כי רומנוס חשד גם בו.

אלפ ארסלאן ושכיניו שמרו על מודיעין טוב. המרגלים של הסלג'וקים ידעו תמיד היכן נמצאים הביזנטים. רומנוס ציפה לתקיפה מאוחרת ולכן נחלש מבחינת המידע.

רומנוס כבש את מנזיקרט ב־23 באוגוסט 1071. ביום שאחריו היו תקיפות וסיכולים. כוח ארמני קטן שנשלח נגד הסלג'וקים הושמד ומפקדו נלכד.

הביזנטים סידרו את כוחותיהם: בריניוס בראש האגף השמאלי, תאודור אלייטס בראש האגף הימני, ורומנוס במרכז. אנדרוניקוס דוקס הוביל את הכוחות הרזרביים מאחור.

הסלג'וקים השתמשו בטקטיקה של חצי סהר ובקשתים על פרשים. פרשים = חיילים שרוכבים על סוסים. הם שיגרו חצים והסיטו את הקרב באמצעות נסיונות למשוך את הביזנטים.

נראה שהקשתים הסלג'וקים נסוגו במכוון ואז תקפו שוב. חלק מהשכירים בביצורים השתנו לצד הסלג'וקים במהלך הלילה, והמצב הביזנטי התבלבל. כשלב קריטי, אנדרוניקוס דוקס לא סייע לנסיגה ובמקום זאת חזר עם כוחותיו למחנה, מה שהותיר את הקיסר חשוף.

הסלג'וקים כיתרו את הצבא הביזנטי, והקיסר נפצע ונלקח בשבי. יש ציון של 4,000 שבויים ו־20,000 עריקים במקורות שונים.

למרות התבוסה מספר ההרוגים לא נראה גבוה במיוחד. אנדרוניקוס דוקס ברח לאנטיוכיה והוביל שם הפיכה נגד רומנוס.

הסלג'וקים לא רדפו אחרי הביזנטים מיד לאחר החשכה, ולא השתלטו מיד על רכוש העיר מנזיקרט. רומנוס שוחרר לאחר כשבוע, והצבא הביזנטי התארגן מחדש.

עם זאת, הקרב סימן שינוי מהותי: הוא הראה שהאימפריה הביזנטית אינה בלתי מנוצחת. במהלך העשורים הבאים הגירה טורקית לאסיה הקטנה התחזקה, והאיזון באיזור השתנה. היסטוריונים רואים במנזיקרט נקודת מפנה שהובילה בין היתר גם לבקשה לעזרה ממערב ולמסעי הצלב החלקיים אחר כך.

הזכרות היסטורית: מקורות מאוחרים הגזימו לעיתים במספרים ובתוצאות. עם זאת, מבחינה פוליטית המכה הייתה קשה וביססה שינוי ארוך טווח באזור.

ב־26 באוגוסט 1071 היה קרב גדול במנזיקרט. זהו מקום במזרח טורקיה היום. בקרב נלחמו הביזנטים מול הטורקים הסלג'וקים.

אלפ ארסלאן היה מפקד הסלג'וקים. רומנוס הרביעי היה הקיסר הביזנטי. הסלג'וקים רצו שטחים באסיה הקטנה.

הביזנטים הלכו עם צבא גדול ומעורב. היו שם חיילים מן הממלכה והיו גם לוחמים שכירים.

הביזנטים כבשו את מנזיקרט ב־23 באוגוסט. ההתקפות התחילו ב־24 וב־26 באוגוסט.

הסלג'וקים השתמשו בפרשים וקשתים. פרשים הם חיילים שרוכבים על סוסים. הקשתים ירו חצים מרחוק. הם עשו תרגילים שגרמו לביזנטים להסתבך.

חלק מהביזנטים ננטשו על ידי מפקדים שלהם. זה גרם לכך שהצבא נלכד. הקיסר רומנוס נפצע ונלקח בשבי.

למרות שהקרב לא הרג המון חיילים, הוא שינה את המצב באזור. הטורקים התחילו להתיישב יותר באסיה הקטנה. זה גרם לשינויים גדולים בארץ בזמנים אחרי כן.

הערה קצרה: מקורות שונים נותנים מספרים שונים. נכתב שיש 4,000 שבויים ו־20,000 עריקים.