קרל השנים עשר, מלך שוודיה

קרל השנים־עשר (1682, 1718) היה מלך שוודיה בין 1697 ל־1718, משושלת ויטלסבאך. הוא היה בנם של קרל האחד־עשר ואולריקה אלאונורה מדנמרק. בילדותו חלה לעיתים, אבל שיפור במצבו הגופני הגיע כשהחל לעסוק בספורט, ובמיוחד ברכיבה על סוסים.

קרל ירש את המלוכה בגיל 14, לאחר מות אביו ב־5 באפריל 1697. למרות הציפייה שממשל יופעל על ידי אחרים עד בגרותו, הוא קיבל לידיו שליטה חזקה ופעל בעצמו.

כשלוש שנים לאחר עלייתו לכס החל את מלחמותיו נגד שכנות שוודיה, רוסיה, פולין ודנמרק. בשלב הראשון ניצח את הדנים, ואחר כך נלחם ברוסים. אף על פי שצבאו הרוסי היה גדול בערך פי ארבעה, השוודים ניצחו בקרב נארווה. קרל ניצח גם בשטחי פולין בקרבות חשובים כמו קליסוב (1702) ופוטוסק (1704), והחליף שם את שלטונו של אוגוסט השני בבחור תומך בשם סטניסלאב לשצ'ינסקי.

הרוסים התחזקו, הקימו את סנקט פטרבורג ופלשו לאזורים שבשליטת שוודיה (ליבוניה ואינגריה). קרל החליט לצעוד על מוסקבה, החלטה שנכשלה. מזג האוויר והמחסור באספקה פגעו בצבא השוודי, וההרסון הגיע בקרב פולטבה ב־27 ביוני 1709, שם הובס וצבאו התפורר. קרל ברח לעיר בנדרי, באימפריה העות'מאנית (גלות, חיים רחוק מן הארץ שלו), וניסה לשכנע את הטורקים להילחם לצד שוודיה נגד רוסיה, ללא הצלחה.

בשנת 1713 טורקים האשימו אותו במרידה וניסו לכלואו. קרל התחפש לפרש פשוט וברח חזרה לשוודיה בחציית יבשת שנמשכה חמישה עשר ימים. כשהגיע מצא את שוודיה מחוללת ומובסת, ורוב הטריטוריות שאיבדה לא חזרו.

המלחמה האחרונה שלו נערכה בנורווגיה ב־1718 נגד הדנים. הוא נהרג מירי בשעת מצור, אך לא ברור אם הירי הגיע מכיוון נורווגי או שוודי. לאחר מותו הכתר עבר לאחותו הצעירה, אולריקה אלאונורה, שאחר כך מסרה אותו לבעלה רוזן הסן־קאסל. הוא הפך לפרדריק הראשון, מלך שוודיה, ב־1720.

קרל נשא תואר עמוס פריבילגיות: מלך השוודים, הגותים והבאלטים; נסיך גדול של פינלנד; ודוכס של כמה חבלים חשובים, ביניהם סקונה, אסטלנד וליוולנד.

קרל נולד ב"טירת שלושת הכתרים" ב־17 ביוני 1682 (או 27 ביוני לפי הספירה החדשה). לפי אמונה עממית, היה אצל הלידה סימן שנחשב לאות של הצלחה. הוא קיבל חינוך מצוין ממורים מאוניברסיטת אופסלה ומהבישוף אריק בנזליוס.

הוא למד שפות, לטינית, גרמנית וצרפתית, והפגין הבנה תיאולוגית יוצאת דופן כבר כנער. העניין שלו בארץ־המקרא הוביל אותו לממן משלחות אל ארץ ישראל. בנוסף תמך בלימודי עברית ובתרגום חדש של התנ"ך לשוודית ב־1703. הוא אפילו למד קצת פינית כדי לתקשר עם מנהיגי פינלנד.

קרל התעניין במתמטיקה ובהשכלה צבאית, והתמסר גם לחינוך גופני. נערך למסעות ארוכים עם אביו עוד בילדותו.

לאחר מותו של קרל האחד־עשר ב־1697, דנמרק, רוסיה ופולין תכננו ברית נגד שוודיה. בשנת 1700 הקואליציה פתחה במתקפה מתואמת נגד שוודיה. המלחמה נמשכה עד 1721, ומצאה את שוודיה מאבדת מעמד ומחוזות בשנים שלאחר מכן.

קרל השנים־עשר נולד ב־1682. הוא היה מלך שוודיה מ־1697 עד 1718.
הוא היה ילד חלש ונסע הרבה עם אביו כדי לחזק את גופו. רכיבה על סוסים עזרה לו.

קרל היה בן 14 כשנהיה מלך. הוא שלט בעצמו וחיפש להגן על שוודיה.

הוא נלחם במדינות קרובות כמו דנמרק ורוסיה. בקרב נארווה ניצח את הרוסים מבחוץ.

אחר כך רצה לכבוש את מוסקבה. בדרך הוא הוכה קשות בקרב פולטבה ב־1709.
אחרי ההפסד הוא ברח לעיר בשם בנדרי. בנדרי נמצאת אז במדינה אחרת שנקראת האימפריה העות'מאנית.
(גלות, לחיות רחוק מהבית.)

בשנת 1713 ניסו הטורקים לכלוא אותו. הוא התחפש לרוכב רגיל וברח חזרה לשוודיה בתוך חיפזון.
כשחזר, מצא ששוודיה איבדה הרבה אזורים.

המלחמה האחרונה שלו הייתה בנורווגיה ב־1718. הוא נהרג מירי. לא ברור מי ירה.
אחרי מותו, אחותו אולריקה אלאונורה קיבלה את המלוכה.

הוא נקרא מלך השוודים והגותים, ונסיך של פינלנד. היו לו גם תארים של דוכס בכמה אזורים.

קרל נולד בטירת שלושת הכתרים. המורים שלו היו מאוניברסיטת אופסלה.
הוא למד שפות כמו לטינית וצרפתית. הוא התעניין בארץ־המקרא ושלח משלחות לשם.

לאחר מות אביו ניסו כמה מדינות להתחבר נגד שוודיה. בשנת 1700 התחילה מלחמה ארוכה שנגמרה ב־1721.