הקרן המטבע הבין-לאומית (International Monetary Fund) היא ארגון בין-לאומי השוכן בוושינגטון. הוקמה ב-27 בדצמבר 1945 במקור לשמור על תקן הזהב ולייצב את הדולר. מאז ביטול תקן הזהב ב-1971 התמקדה בעיקר בהלוואות למדינות בקשיים, בתיאום מדיניות כלכלית ובמעקב אחר ניהול המדיניות של המדינות החברות. הקרן מנטרת את המערכת הפיננסית העולמית, כולל שערי חליפין ומאזן התשלומים (רשימת כל התשלומים בין מדינה לעולם). היא פועלת לצד ארגונים כמו ארגון הסחר העולמי והבנק העולמי.
הצורך בקרן נוצר בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של 1929, 1932. משברים אלה הורידו את הסחר הבינלאומי וגרמו לבעיות במרת מטבעות ובאמון בכסף. הכלכלנים ג'ון מיינרד קיינס והארי דקסטר ווייט הציעו להקים גוף בינלאומי שייצב ערכי מטבעות. ההחלטה על הקמת הקרן נעשתה במסגרת הסכמי ברטון-וודס ב-1944, והיא החלה לפעול ב-1 במאי 1947 עם 39 מדינות חברות.
מטרתה המקורית הייתה להעניק הלוואות קצרות טווח במסגרת הסדרי בסיס הזהב. עם הזמן היא עברה לתמיכה במדינות שנקלעו לבעיות במאזן התשלומים. קרן המטבע נותנת הלוואות בתנאים מסוימים. התנאים הם לעיתים תוכניות כלכליות שמטרתן לייצב את התקציב ולשקם את הכלכלה, כדי להבטיח החזרי הלוואה. חוסר החזר הוא נדיר, ותמיכת הקרן משפרת את גישת השווקים למדינה.
בסוף שנות ה-60 הקרן הוציאה "זכויות משיכה מיוחדות" (SDR). SDR הוא נכס וירטואלי שמשקלו מבוסס על סל מטבעות עיקרי. לאחר קריסת ברטון-וודס במרבית שנות ה-70 עברה המערכת למטבעות צפים, ותפקידי הקרן השתנו בהתאם.
במהלך המשברים הכלכליים האחרונים הקרן הציעה צעדים למדינות והעניקה הלוואות חירום. לדוגמה, אחרי מגפת הקורונה היא נתנה הלוואות ל-90 מדינות בסך כ-171 מיליארד דולר (נכון לפברואר 2022). ביוני 2021 הוקצו נכסי SDR בשווי 650 מיליארד דולר למדינות החברות.
SDR (Special Drawing Rights) הוא ילך חוקי של הקרן. ערך ה-SDR משוקלל לפי שווים של דולר ארה"ב, האירו, היין היפני ולירה שטרלינג.
הקרן ספגה ביקורת על תנאי החבילות שהציעה למדינות עניות. התנאים כללו לעיתים הפרטות וקיצוצים בשירותים ציבוריים. המבקרים טענו שהצעדים הללו החריפו פגיעות חברתיות ולפעמים הגדילו חובות. כלכלנים בולטים, כמו ג'וזף שטיגליץ, ביקרו את הקרן על חוסר שקיפות והשפעות שליליות על מדינות עניות. מצד אחר, יש שהגנו על הקרן וטענו שיש לה צורך למקד יציבות פיננסית.
המנהלת הנוכחית היא קריסטלינה גאורגייבה. היא נכנסה לתפקיד ב-1 באוקטובר 2019. ב-13 באפריל 2024 הוחלט שהיא תמשיך לכהונה נוספת של חמש שנים.
ישראל הצטרפה לקרן ב-14 בינואר 1954, וההצטרפות הושלמה רשמית ב-12 ביולי 1954 בוושינגטון. הקרן נתנה ביקורת על מדיניות שערי החליפין של ישראל ודאגה לאחד שערי מטבע. רוב הקשר מתנהל דרך תהליך "סעיף 4" (Article IV), שבו צוותי הקרן בוחנים את הכלכלה הישראלית ומנפיקים דוחות. נגיד בנק ישראל והנציגים הרשמיים מנהלים את הקשר. החל מאוגוסט 2023 ד"ר נדב שטינברג מייצג את ישראל בדירקטוריון הקרן.
הקרן המטבע הבין-לאומית יושבת בוושינגטון. היא הוקמה ב-27 בדצמבר 1945. בתחילה הייתה עוזרת לשמור על יחס בין כסף וזהב. אחר כך היא עוזרת למדינות כשהן צריכות כסף.
הקרן נולדה אחרי המשבר הגדול של 1929. כלכלנים ידועים הציעו להקים גוף שיעזור לייצב מטבעות.
הקרן נותנת הלוואות למדינות. הלוואה היא קבלת כסף שבאים להחזיר אחר כך. לעתים יש תכנית שעל המדינה לבצע כדי לשפר את כלכלתה. אחרי מגפת הקורונה נתנה הקרן הלוואות חירום ל-90 מדינות.
יש משהו שנקרא SDR. זהו סוג של נכס מיוחד. ערכו נקבע לפי כמה מטבעות חזקים, כמו הדולר והאירו.
אנשים אמרו שהתנאים של הקרן לפעמים קשים. הם חשבו שהתנאים פגעו בעובדים ובשירותים ציבוריים כמו בריאות.
המנהלת הנוכחית היא קריסטלינה גאורגייבה. היא בתפקיד מאז 2019.
ישראל הצטרפה לקרן ב-1954. הקרן בוחנת מדי פעם את כלכלת ישראל ועוזרת במידע ומומחים.
תגובות גולשים