קרציות

קרציות (שם מדעי: Ixodoidea) הן על-משפחה בסדרת Ixodida שבמחלקת העכבישנים. כל המינים הם טפילים חיצוניים, כלומר הם ניזונים מדם של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, כולל האדם. יש שתי משפחות עיקריות: Argasidae, קרציות רכות; ו-Ixodidae, קרציות קשיחות.

הקרציות מחזיקות איבר מתחת לפה שנקרא היפוסטום. היפוסטום משמש להצמדות לעור וכולל טורי שיניים ששומרים עליהן במקום.
יש להן גם איבר חוש מיוחד הנקרא איבר האלר (Haller's organ). איבר זה על הרגליים הקדמיות מרגיש לחות, טמפרטורה וחומרים כימיים.

הן מתפתחות מביצים דרך שלבי זחל, נימפה ובוגר. ידוע על כ־800 מינים של קרציות, ומתוכם כ־40, 65 מינים מייצרים רעלנים נוירוטוקסים, רבים מהם באוסטרליה.

קרציות אינן מזיקות רק מהמציצה, אלא בעיקר מעבירות טפילים, חיידקים ווירוסים. חלק מהמחלות הן זואונוטיות, מועברות בין בעלי-חיים ובני-אדם.

גורם: החיידק Rickettsia conorii. קרצית מעבירה עיקרית: קרצית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus).
תסמינים: דגירה של 5, 7 ימים, פצע שחור אופייני במקום העקיצה (eschar), חום גבוה, פריחה מנוקדת, כאבי ראש וכאבי שרירים.

גורם: חיידקי Borrelia (Spirochaete). מעבירות: קרציות רכות מסוג Ornithodoros, כולל Ornithodoros tholozani בישראל.
תפוצה: אזורים רבים בעולם, כולל המזרח התיכון. המחלה מאופיינת בחום שחוזר בגלל חזרת החיידק בדם.

גורם: Rickettsia rickettsii. מחלה מסוכנת שיכולה לגרום למוות. נפוצה באזורים מסוימים באפריקה ובמזרח.

גורם: Borrelia burgdorferi. קרצית מעבירה: קרצית הצבי (Ixodes). נפוצה באמריקה הצפונית. מאפיין אופייני: פריחה בצורת מעגל (bullseye), חום ועייפות. בישראל לא נצפתה.

גורם: חיידקי ריקציה מסוגים שונים. קרצית מעבירה: Dermacentor. תסמינים: חום גבוה, כאבי ראש ופריחה אופיינית.

אנפלסמוזיס (Anaplasma phagocytophilum) ובאבזיוזיס (טפיל Babesia) פוגעות בעיקר בבקר וצאן ולעיתים נדירות באדם. ארליכיוזיס (Ehrlichia) נפוצה בכלבים ועלולה להיות קשה. קרצית הצבי Ixodes מעבירה חלק מהמחלות, ו-Amblyomma מעבירה ארליכיה לכלבים.

גורם: נגיף ממשפחת הפלאוויווירידה. התוצאה יכולה להיות דלקת מוח ודלקת קרום המוח. נפוצה באירופה ובאסיה. מעבירות עיקריות: קרציות מסוג Ixodes.

גורם: החיידק Francisella tularensis. הקרציות יכולות להעביר את המחלה, שבאופייה כוללת כיב במקום העקיצה, בלוטות לימפה מוגדלות וחום. במקרה שאיפה, עלולה להיווצר דלקת ריאות.

בסיכום: קרציות הן טפילים חיצוניים עם כמה תכונות מובחנות, והן מהוות ناقל חשוב למגוון מחלות חיידקיות, פרוטוזואיות וויראליות. מניעת חשיפה לקרציות ברבעי טבע ובמרעה היא מרכזית להפחתת הסיכון להעברת מחלות.

קרציות הן פרוקי-רגליים קטנים שנסמכים על דם של חיות ואנשים. טפיל זה הוא חיה שמזינה את עצמה על חיה אחרת.

יש להן פה מיוחד בשם היפוסטום. היפוסטום הוא כמו כרטיסיה שמאפשר להיצמד לעור.
יש להן גם איבר חוש שנקרא איבר האלר. איבר זה מרגיש לחות, חום וריחות.
הן מתחילות מביצה, עוברת לזחל, נימפה ואז בוגר.
יש בעולם כ־800 מיני קרציות, ומעט מהן מייצרות רעלים עצביים.

קרציות עלולות להעביר חיידקים (חיידק זה יצור זעיר), טפילים ווירוסים (וירוס זה יצור שיכול לגרום למחלה).

גורם: חיידק בשם Rickettsia conorii. קרצית הכלב מעבירה אותה.
תסמינים: פצע שחור במקום העקיצה, חום ופריחה.

גורם: חיידקי Borrelia. קרציות רכות מסוג Ornithodoros הן מעבירות.
התסמין העיקרי הוא חום שחוזר.

גורם: חיידק Borrelia burgdorferi. מעבירה: קרצית הצבי (Ixodes).
מאפיין בולט: פריחה עגולה כמו טבעת. בישראל לא נצפתה.

אנפלסמוזיס ובאבזיוזיס פוגעות בעיקר בבקר ובצאן. ארליכיוזיס פוגעת בעיקר בכלבים. לפעמים הן נדירות גם בבני-אדם.

TBE הוא נגיף שיכול לגרום לדלקת במוח. טולרמיה נגרמת על ידי חיידק שגורם לפצע ולבלוטות נפוחות.

לסיכום קצר: חשוב להיזהר בקרבת שיחים ושטחים פתוחים, לבדוק את הגוף אחרי שהיית בטבע ולהסיר קרציות בזהירות כדי להפחית סיכונים.