קתדרלת ויטוס הקדוש

קתדרלת ויטוס הקדוש (בצ'כית: Katedrála svatého Víta) נמצאת במצודת פראג והיא מושב הארכיבישוף של פראג. שמה המלא כולל גם את הצלב הקדוש ואדאלברט הקדוש. הקתדרלה מכילה קברים של מלכי בוהמיה ונחשבת לקתדרלה הגותית העתיקה ביותר במרכז אירופה ולכנסייה הגדולה ביותר בפראג.

כנסייה ראשונה במקום הייתה רוטונדה רומנסקית שנוסדה סביב 925 על ידי דוכס ואצלב הראשון. הוא קיבל שריד קדוש של ויטוס, ולכן הקדיש את הכנסייה לו. במאה ה-11 נוסדה בישופות פראג ובמאה ה-12 נבנתה בזיליקה רומנסקית רחבה יותר עם שלוש ספינות ומגדלים, שבה נקבר ואצלב הקדוש.

הקתדרלה הגותית הנוכחית נוסדה ב-21 בנובמבר 1344 כאשר הבישופות הועלתה לדרגה של ארכיבישופות. הקיסר קארל הרביעי היה התומך המרכזי ורצה שהקתדרלה תהווה כנסיית הכתרה ובית קברות משפחתי.

האדריכל הראשון היה מתיאס מאראס (Matthias of Arras), שהביא סגנון גותי צרפתי: בזיליקה בת שלוש ספינות, בית מקהלה ואפסיס גדול. הוא הצליח לבנות בעיקר את החלק המזרחי של בית המקהלה.

לאחר מותו של מתיאס המשיך פטר פארלר (Peter Parler) בעבודה. פארלר הוסיף רעיונות מקוריים ושילב אדריכלות עם פיסול. הוא פיתח את "קמרונות פארלר" או קמרונות רשת, כיפות תקרה עם צלעות מצטלבות שיוצרות דוגמת רשת. קמרונות אלה מחזקים את התקרה וגם מקשטים אותה.

פארלר גם דאג לפרטים פיסוליים רבים: עמודים מעוטרים, חלונות שונים זה מזה ופסלים על הטריפוריום של מלכים, קדושים ואדריכלים. הבנייה התקדמה לאט בגלל פרויקטים נוספים שקיבלה הסדנה של פארלר. ב-1397 הושלם בית המקהלה וחלקים מהטרנספט.

העבודה נעצרה במאה ה-15 עם תחילת המלחמות ההוסיטיות. בתקופה זו הריהוט והאמנות בכנסייה ניזוקו, וב-1541 שרפה פגעה בקתדרלה.

קפלת ואצלב היא אחד מהחללים המרשימים ביותר. שם נשמרים שרידי ואצלב הקדוש. הקפלה נבנתה בין 1344, 1364 בידי פטר פארלר. התקרה מעוטרת באבנים חצי־יקרות וציורים מהמאה ה-14, ובקיר פסל גותי של ואצלב משנת 1373.

באורך המאות שלאחר מכן נשארה הקתדרלה חצי-שלמה זמן רב. ניסיונות להמשיך את הבנייה הביאו להוספת אלמנטים בסגנונות הרנסאנס ובארוק, כמו צריח בארוקי ועוגב גדול, אך השלמות מלאות לא נמשכו בגלל חוסר תקציב ושינויים פוליטיים.

ב-1844 הוקמה תנועה להשלמת הקתדרלה. האדריכלים יוזף קראנר, יוזף מוצקר וקמיל הילברט הובילו את השיקום וההשלמה של החזית המערבית והמבנה. האמן אלפונס מוכה עיצב חלונות ויטראז'. חלון הוורדה (רוזטה) תוכנן בשנות ה-20. הבנייה הושלמה רשמית ב-1929, כמעט 600 שנים מאז תחילתה.

הקתדרלה פתוחה למבקרים והיא אטרקציה מרכזית בפראג. הכניסה עד לנרתקס חינם. כניסה עמוקה יותר בתשלום כוללת ביקור בקריפטה המלכותית ועלייה למגדל הפעמונים הדרומי שמציע תצפית על העיר.

עבודתו של פטר פארלר והשימוש שלו בקמרונות רשת השפיעו על סגנונות גותיים במרכז אירופה. אנשי הסדנה שלו תכננו מבנים חשובים ברחבי האזור. יש גם ויכוח היסטורי מי השפיע על מי בין פארלר לסגנון האנגלי הניצב (Perpendicular).

קתדרלת ויטוס הקדוש עומדת במצודת פראג בצ'כיה. זו הכנסייה הגדולה בעיר והיא מושב הארכיבישוף (המנהיג הכנסייתי).

לפני שנים רבות, בקירוב לשנת 925, נבנתה במקום כנסייה קטנה על ידי הדוכס ואצלב. הוא שם שם שריד קדוש של ויטוס. מאוחר יותר בנו בזיליקה רומנסקית גדולה יותר.

בשנת 1344 התחילו לבנות את הקתדרלה הגותית הגדולה. הקיסר קארל הרביעי רצה שהיא תהיה מקום הכתרות וקבורה של המלכים.

האדריכל הראשון היה מתיאס מאראס. הוא התחיל את החלק המזרחי. אחר כך הגיע פטר פארלר. פארלר בנה תקרות מיוחדות שנקראות קמרונות רשת (תקרות עם צורות דמויות רשת). הוא גם עיצב עמודים וחלונות יפים עם פסלים.

בנייה נפסקה בגלל מלחמות ושריפה שגרמו נזקים.

בקפלה זו שמים את שרידי ואצלב הקדוש. היא נבנתה בידי פארלר בין 1344, 1364. הקירות מקושטים באבנים וציורים.

במאה ה-19 החל עבר הבנייה והסידור שוב. האדריכלים סיימו את החזית והוסיפו מגדלים. הצייר אלפונס מוכה עיצב חלק מהחלונות. ב-1929 הבנייה הושלמה.

הקתדרלה פתוחה למבקרים. הכניסה לחלק הראשון חינמית. כרטיס נוסף מאפשר לראות את הקבר המלכותי ולעלות למגדל לפנורמה של פראג.

העיצובים של פארלר השפיעו על בניינים אחרים במרכז אירופה. הקמרונות שלו נחשבים חשובים בעולם האדריכלות.