ראמה (יישוב)

ראמה (בערבית: א-ראמה) היא מועצה מקומית (רשות מקומית קטנה) ערבית במחוז הצפון. היא נמצאת כ-5 ק"מ מכרמיאל, בבקעת בית כרם בלב הגליל. שטח השיפוט הוא כ-6,000 דונם (יחידת שטח). הכפר הוכרז כמועצה מקומית ב-1954. לפי הלמ"ס בסוף 2021 התגוררו שם כ-7,750 תושבים: כ-49.7% ערבים-נוצרים, כ-31.4% דרוזים (קהילה דתית) וכ-18.7% ערבים-מוסלמים.

חוקרים זיהו את ראמה עם יישוב עתיק. נמצאה כתובת עברית מהמאה ה-3, והיה באתר כנראה יישוב חשוב בימי הצלבנים. לפי המסורת המודרנית, היישוב הנוכחי נוסד במאה ה-17. בתקופה העות'מאנית היה כפר גדול. באמצע המאה ה-19 תועדו בו כ-60 משפחות נוצריות ו-60 דרוזיות.
בשנת 1923 קיבל הכפר לראשונה מנהל עצמי מהמנדט הבריטי (שלטון בריטי). לפי תוכנית החלוקה של 1947 היינו אמורים להשתייך למדינה ערבית. ב-1948 נכבש הכפר על ידי יחידות חטיבת גולני. ב-31 באוקטובר גורשו רוב הנוצרים ומהגרים שהיו בכפר; חלקם חזרו ב-6 בנובמבר, אך אחרים נאלצו לעזוב וללכת ללבנון. ההיסטוריון בני מוריס קושר את הגירוש לתמיכתו של הכומר יעקוב אל-חנא במפקד הערבי פאוזי אל-קאוקג'י, וללחצים מצד חלק מהדרוזים. ב-1949 סופח הכפר למדינת ישראל. בכפר הושבו או הושבו אליו פליטי איקרית ובירעם.

ראמה ידועה בתעשיית שמן הזית שלה. מבקרים מסרו שלמזרח הכפר היה מטע זיתים גדול, עם כ-80,000 עצים. לכפר שייכו כרמי זיתים נרחבים באזור. בתקופות קיצוב התעמתו התושבים עם פקידי מפעלי השמן על החרמת התוצרת והמחיר שנקבע. בשנות ה-80 פעלו בכפר כ-6 בתי בד גדולים (מפעלי שמן זית).

בכפר פועלת משפחת אבו לטיף מהעדה הדרוזית. משפחה זו מזוהה כארגון פשע חשוב במגזר הערבי. ראש הארגון הוא לטיף אבו לטיף, קרוב משפחה של ראש המועצה. ב-2018 ביקר ראש המועצה את פעילות המשטרה בכפר בבג"ץ. המדינה ציינה שורה של מעשי פשע חמורים ב-2018, ובהם רצח כפול וירי על ניידת משטרה. העתירה נדחתה בתחילת 2019. באוגוסט 2021 נרצח סאהר אסמאעיל, מקורב לפוליטיקאי. באוגוסט 2023 הוגש כתב אישום נגד ראש המועצה שאוקי אבו לטיף, בחשד לסיוע לקרובי משפחתו בגביית פרוטקשן (סחיטה).

בית ספר ראשון בראמה הוקם ב-1884, ובית ספר נוסף ב-1913. תיכון נפתח ב-1956. בשנות ה-70 התיכון הציג שיעורי הצלחה גבוהים במבחני הבגרות. באמצע שנות ה-70 עבר התיכון למבנה חדש.

מרבית היישוב בנויה על מורדות הר, ולכן הכבישים תלולים. בדרום, ליד כביש 85 הישן, יש קרקע מישורית יחסית שהתפתחה מאז שנות ה-80 לאזור מעורב של מגורים ועסקים. בתחילת שנות ה-80 הוקמה שכונה חדשה במערב, המיועדת בעיקר למגורי המוסלמים. קיימת גם התפתחות מזרחה.

נכון לסוף 2021 חיו בכפר כ-7,750 אנשים. בראשית שנות המדינה היו הנוצרים ברוב מוחלט של כ-85%. אחרי 1948 נכנסו לכפר מוסלמים מעוטים, כולל תושבים מגורשים מכפרים שנחרבו. הערבים הנוצרים מרוכזים בדרום הכפר. הדרוזים מרוכזים יותר בצפון, באזור הגבוה. המוסלמים מתגוררים בעיקר במערב, על אדמות שהוקצו להם על ידי מינהל מקרקעי ישראל (הרשויות שמתקצבות וחולקות קרקעות). בעשורים שונים היו מתחים בין העדות, ובשנים 2011, 2015 אירעו אירועים חמורים שנבעו מעימות בין שתי משפחות דרוזיות.

ראמה (א-ראמה) היא כפר ערבי בצפון ישראל. הוא נמצא כ-5 ק"מ מכרמיאל, בלב הגליל. שטח הכפר כ-6,000 דונם. דונם, יחידת שטח קטנה. הכפר הוכרז כמועצה מקומית ב-1954. בסוף 2021 היו בו כ-7,750 תושבים. כחצי מהם נוצרים, כשליש דרוזים, וכחמישית מוסלמים.

הכפר ישן מאוד. נמצאה כתובת עברית מהמאה ה-3. בתקופת הצלבנים הייתה במקום עיר חשובה. היישוב של היום נוסד לפי המסורת במאה ה-17. ב-1923 קיבל הכפר מנהל עצמי מהמנדט הבריטי. ב-1948 נכבש הכפר במלחמה. חלק מהתושבים עזבו, וחלק חזרו אחר כך. ב-1949 הכפר צורף למדינת ישראל.

ראמה מפורסמת בזיתיה ובשמן הזית. בעבר היו בה מטעים גדולים, ואמרו שיש שם כ-80,000 עצי זית. בשנות ה-80 פעלו בכפר כמה בתי בד גדולים. לפעמים התושבים התווכחו עם הרשויות על שמן הזית ועל מחירים.

יש בכפר משפחת אבו לטיף, שמזוהה עם פשיעה מאורגנת. פשיעה מאורגנת, קבוצות שפועלות בעבירות חמורות. בשנים האחרונות התרחשו מקרי אלימות חמורים בכפר. ראש המועצה הוגש גם למשפט בחשד לעזרה לקרובי משפחתו.

בכפר היו בתי ספר כבר ב-1884 וב-1913. תיכון נבנה ב-1956. בשנות ה-70 הצליחו תלמידים בבחינות הבגרות.

ראמה בנויה על מורדות הר. הדרך בכפר תלולה. בדרום יש אזור יחסית מישורי ליד כביש 85 הישן. בשנות ה-80 נבנתה שכונה חדשה במערב.

הנוצרים גרים בעיקר בדרום הכפר. הדרוזים גרים יותר בצפון. המוסלמים גרים בעיקר במערב, על אדמות שהקצתה מינהל מקרקעי ישראל. בעבר היו מתחים בין קבוצות בכפר. בשנים 2011, 2015 היו אירועים קשים בין משפחות דרוזיות.