ראש השנה האזרחית, או יום השנה החדשה, הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני והיוליאני, ונחוג ב-1 בינואר. רוב החגיגות מתחילות בערב 31 בדצמבר ונמשכות אל ה-1 בינואר. בלשון העם בישראל מקובל הכינוי "ליל סילבסטר" על שמו של סילבסטר הראשון, אפיפיור מהמאה ה-4, אם כי הוא עצמו לא קידם את החגיגות.
למרות שמדובר בצלצול קלנדרי ולא בחג דתי, חלק מהכנסיות נוצריות קישרו אליו טקסים דתיים. ב-1 בינואר נחוג במקומות שונים "חג המילה" או "חג שם ישו", יום שמזוהה עם התפילה והסעודה סביב לידתו של ישו. רבים משתתפים במיסה (טקס דתי בכנסייה) בערב 31 בדצמבר או בבוקר ה-1 בינואר.
בימי רומא הקדומה היום הוקדש לאל יאנוס, אל השערים וההתחלות. 1 בינואר הוגדר כתחילת השנה הרשמית בימי יוליוס קיסר כאשר הונהג הלוח היוליאני ב-45 לפני הספירה. הכנסייה ניסתה לדכא חלק מהמנהגים הפגאניים שהיו קשורים לינואר, והחליפה חלק מהמנהגים בחגים נוצריים.
במאה ה-16 אימצו רוב מדינות אירופה המערבית את 1 בינואר כתחילת השנה עוד לפני המעבר ללוח הגרגוריאני. רוסיה, שמאז ומעולם החגיגה בתחילת ספטמבר, שינתה את תחילת השנה ל-1 בינואר בפקודת פטר הגדול בשנת 1700. כיום ברוב מדינות העולם 1 בינואר הוא יום חג; בישראל זהו יום חופשי לנוצרים והוגדר כיום בחירה לפי חוק חופשה שנתית לכל התושבים.
ראש השנה האזרחית נחגגת ב-1 בינואר. זה היום הראשון בשנה בלוח שרוב העולם משתמש בו. החג כולל חגיגות שמתחילות בלילה של 31 בדצמבר.
בישראל קוראים ללילה הזה "ליל סילבסטר" על שם אפיפיור בשם סילבסטר. ברומא העתיקה היום היה מוקדש לאל יאנוס. יאנוס הוא אל של שערים והתחלות.
חלק מהכנסיות עושים ביום הזה תפילה מיוחדת שנקראת מיסה (תפילה בכנסייה). 1 בינואר הוגדר בתחילה כתחילת השנה ב-45 לפני הספירה, כשנוצר הלוח היוליאני. אחרי כמה מאות שנים מדינות באירופה קיבלו גם הן את התאריך הזה. רוסיה העבירה את תחילת השנה ל-1 בינואר בפקודת פטר הגדול בשנת 1700.
כיום ברוב העולם זהו יום חג. בישראל זהו יום חופשי לנוצרים, והוא מוגדר גם כיום בחירה לפי החוק לכל התושבים.
תגובות גולשים