ראש סגל הבית הלבן (באנגלית: White House Chief of Staff) הוא העוזר הבכיר של נשיא ארצות הברית. הוא מנהל את כל הסגל הנשיאותי ועובד עם הנשיא מדי יום. הקרבה הזו נותנת לראש הסגל כוח רב, כי הוא קובע מי נפגש עם הנשיא ומווסת את הגישה אליו.
הוא עומד בראש משרד הרשות המבצעת (הרשות שבאמצעותה הממשלה מממשת ומנהלת חוקים ומדיניות). ראשת הסגל הנוכחית היא סוזי ויילס, והיא האישה היחידה שכיהנה בתפקיד.
התפקיד נוצר ב-1946 והכונה אז "עוזר נשיא ארצות הברית". הרעיון צמח אחרי מסקנות ועדת בראונלאו (ועדה שבחנה את אופן ארגון הנשיאות) ב-1939. השם שונה ל"ראש הסגל של הבית הלבן" ב-1961.
נשיאים שונים שצרפו לתפקיד תכונות שונות. בדרך כלל ראש הסגל מנהל את כל עובדי הבית הלבן, מארגן את לוח הזמנים של הנשיא ומחליט מי יוכל לגשת אליו. אלה משימות שמעניקות לו עוצמה פוליטית גדולה. בדרך כלל נבחרים לתפקיד יועציו הקרובים של הנשיא, לעיתים חברים ותיקים מן הדרך הפוליטית.
לא כל נשיא מינה ראש סגל. לקנדי לא היה אחד. גם קרטר לא מינה ראש סגל עד סוף כהונתו. ניקסון התנגד בתחילה לכך, אך אחרי התפטרותו של בוב הולדמן מינה בסופו של דבר את אלכסנדר הייג.
לחץ התפקיד גדול, ולכן לרוב יש יותר מראש סגל אחד בתקופת נשיאות. משך כהונה ממוצע קצר, פחות משנתיים וחצי. הכהונה הארוכה ביותר עד כה הייתה של ג'ון סטילמן (1946, 1952).
רבים מראשי הסגל היו פוליטיקאים לפני כן והמשיכו לתפקידים חשובים לאחר מכן. דוגמאות בולטות: אלכסנדר הייג הפך למזכיר המדינה; דיק צ'ייני שימש מאוחר יותר כסגן נשיא; ודונלד רמספלד היה מזכיר ההגנה.
במקרים מסוימים נתנו הנשיאים לראש הסגל לשלוט בפרטי ניהול הממשל. אז התפקיד נראה כמו תפקיד ראש ממשלה במערכות נשיאותיות אחרות. כך קרה תחת רונלד רייגן עם ג'יימס בייקר ודונלד ריגן, דבר שתיארו כ"נשיאות קיסרית". מנגד, נשיאים שעסקו בפרטים ובתקשורת ישירה עם הקבינט, כמו ביל קלינטון וג'ורג' ווקר בוש, נתנו לראשי הסגל שלהם פחות כוח.
ראש סגל הבית הלבן הוא העוזר הבכיר של נשיא ארצות הברית. הוא מנהל את עובדי הבית הלבן. הוא עוזר לסדר את לוח הזמנים של הנשיא. הוא גם מחליט מי יפגוש את הנשיא.
ראשת הסגל עכשיו היא סוזי ויילס. היא האישה היחידה שכיהנה בתפקיד.
התפקיד נולד ב-1946. קודם לכן הציעו ועדה שנקראה ועדת בראונלאו לשנות את הארגון של הבית הלבן. השם שונה ב-1961 ל"ראש הסגל של הבית הלבן".
לא כל נשיאים מינו ראש סגל. לקנדי לא היה ראש סגל. גם קרטר לא מינה אחד עד הסוף. ניקסון לא רצה ראש סגל בהתחלה, אבל מינה בסוף את אלכסנדר הייג.
מלאכת ראש הסגל קשה, ולכן בדרך כלל יש כמה אנשים בתפקיד בתקופת נשיאות. הכהונה הארוכה ביותר הייתה של ג'ון סטילמן, מ-1946 עד 1952.
חלק מראשי הסגל הפכו אחר כך לשרים חשובים. למשל אלכסנדר הייג ודיק צ'ייני.
תגובות גולשים