רבקה בסמן בן-חיים (1925, 2023) הייתה משוררת ומורה.
היא נולדה בליטא. למדה בבית ספר ביידיש. היא גם למדה בגימנסיה.
במהלך המלחמה היא חיה בגטו. גטו זה היה מקום שבו השאירו יהודים בזמן המלחמה. אחר כך הייתה במחנות עבודה וניצלה.
אחרי 1945 עזרה בקבוצת "הבריחה". זאת קבוצה שעזרה לניצולים להגיע לארץ ישראל. ב־1947 עלתה לארץ והצטרפה לקיבוץ המעפיל.
למדה להיות מורת ועבדה בקיבוץ. כתבה שירים ביידיש. ב־1959 יצא ספר השירים הראשון שלה, "טויבן ביים ברונעם".
ב־1961 עברה לזמן קצר לניו יורק. חזרה לארץ ב־1962 וחיה בהרצליה. ב־1965 עבדה במוסקבה כנספח תרבות ומורה.
היא הייתה בין מייסדי חבורת יונג ישראל. כתבה תשעה ספרי שירה. חלק משיריה תורגמו לשפות אחרות.
בשנת 2006 יצאו כל ספריה בשני כרכים. זכתה בפרסים חשובים, כולל פרס איציק מאנגר. נפטרה ב־22 במרץ 2023.
זכתה בפרסים בארץ ובחו"ל, בהם פרס איציק מאנגר ופרס מהרשות לתרבות היידיש.
היא נולדה בליטא. למדה בבית ספר ביידיש. היא גם למדה בגימנסיה.
במהלך המלחמה היא חיה בגטו. גטו זה היה מקום שבו השאירו יהודים בזמן המלחמה. אחר כך הייתה במחנות עבודה וניצלה.
אחרי 1945 עזרה בקבוצת "הבריחה". זאת קבוצה שעזרה לניצולים להגיע לארץ ישראל. ב־1947 עלתה לארץ והצטרפה לקיבוץ המעפיל.
למדה להיות מורת ועבדה בקיבוץ. כתבה שירים ביידיש. ב־1959 יצא ספר השירים הראשון שלה, "טויבן ביים ברונעם".
ב־1961 עברה לזמן קצר לניו יורק. חזרה לארץ ב־1962 וחיה בהרצליה. ב־1965 עבדה במוסקבה כנספח תרבות ומורה.
היא הייתה בין מייסדי חבורת יונג ישראל. כתבה תשעה ספרי שירה. חלק משיריה תורגמו לשפות אחרות.
בשנת 2006 יצאו כל ספריה בשני כרכים. זכתה בפרסים חשובים, כולל פרס איציק מאנגר. נפטרה ב־22 במרץ 2023.
זכתה בפרסים בארץ ובחו"ל, בהם פרס איציק מאנגר ופרס מהרשות לתרבות היידיש.