רגש

רגש הוא מצב פסיכולוגי שכולל תחושה מודעת (סובייקטיבית, פנימית שאדם חווה)
ושינויים נוירופיזיולוגיים בגוף. הוא כולל מחשבות, תגובות התנהגותיות
ושינויי עוררות כמו קצב לב ולחות העור. אין קונצנזוס מדעי מלא על הגדרת הרגש.

רגשות מסודרים במודלים שמסבירים קרבה בין רגשות לפי דמיון בביטוי.
מודלים אלו בודקים אם רגשות קיימים בטבע או שמדובר בפרשנות תרבותית.

גישה ביולוגית טוענת שחלק מהרגלים מולדים ונועדו לשרוד. פול אקמן הראה
שהבעת פנים של כמה רגשות אוניברסלית בין תרבויות.

פלוצ'יק הציע שמונה רגשות בסיסיים: כעס, פחד, עצב, גועל, הפתעה, ציפייה,
אמון ושמחה.

הוצעו מודלים שונים שמסבירים איך גירוי חיצוני מייצר רגש פנימי.

גלנוס בקבע ארבע «ליחות» (נוזלי גוף) כביטוי לרגשות. מפירוש זה
נשארו ביטויים כמו ״מרה שחורה״ לעצב.

ג'יימס ולאנג טענו שהחוויה הרגשית נובעת קודם כל מתגובה גופנית.
למשל, קצב לב עולה, ואז מופיעה ההרגשה המתאימה. יש לכך תמיכה
ולקיטונים של ביקורת, כמו העובדה שלעיתים השינויים הגופניים איטיים.

קנון ובארד הציעו שהתגובות הגופניות והחוויה המודעת מתרחשות בו־זמנית.
הם ציינו שתלמוס במוח מעצבב גם את קליפת המוח וגם את המערכת האוטונומית.
(מערכת אוטונומית, החלק שמווסת פעולות אוטומטיות כמו נשימה ולב.)

שכטר וזינגר הציעו שני מרכיבים: עוררות גופנית ותיוג קוגניטיבי.
התחושות מקבלות משמעות לפי ההקשר והתווית שאנו מדביקים להן.

ליסה פלדמן בארט טוענת שהמוח בונה רגשות על בסיס אינטרוספקציה
(התבוננות פנימית) ושפה ותרבות. כלומר, אנו מפרשים את השינויים
הפיזיולוגיים וההקשר כדי לייצר חוויה רגשית מסוימת.

רגש משפיע על חשיבה, זיכרון, החלטות והתנהגות חברתית.

רגש משפיע על קידוד ושליפה של זיכרונות. רגשות עזים לא מעובדים
יכולים לפגוע בזיכרון (כמו בפוסט־טראומה). רגשות גם מסייעים להעריך
סיכונים ולתעדף פעולות.

אנו מנסים להבין רגשות של אחרים דרך הבעת פנים ושפת גוף.
לפעמים אנשים מסתירים או מדמים רגשות כדי להשפיע על אחרים.
הבעות רגש יכולות לשנות משא ומתן: כעס יכול להוריד את דרישות היריב,
ואילו שמחה עלולה לשמר אותן.
מצבים חברתיים נתפסים לעתים כיותר תחרותיים או משתפי פעולה
בהתאם להבעות הפנים ולמגדר המעורב.

רגש מניע התנהגויות כמו גישה, בריחה או דאגה. הוא מארגן נטיות
התנהגותיות שיכולות להוביל לפעולה מסוימת.

רגש כולל תחושה סובייקטיבית ופעילות פיזיולוגית. יש ויכוח
אם לכל רגש יש חתימה פיזיולוגית מובחנת. המערכת הלימבית במוח
שולחת אותות שמשפיעים על תגובות רגשיות. ההמיספרה הימנית
קשורה להבעה וזיהוי של רגשות בטון הדיבור (פרוזודיה, טון ודינמיקה).

כאב והנאה מופיעים אצל בעלי חיים רבים. גם פחד, שמחה ועצבים
תועדו במחקרים. ניסויים בחולדות הוצגו כעדות לאמפתיה כשהן פתחו
דלת לכלובה שבה חולדה כלואה, אך יש המפענחים זאת אחרת.

מבחינים בין תחושות חיצוניות (סנסציות) ובין רגשות. יש ויכוח אם
מחשבות הן חלק מהרגש או גורם שמפעיל אותו. גישות קוגניטיביות
וטוענות שאפשר להיווצר רגשות ללא מחשבה.

שורש ר.ג.ש מופיע בתנ"ך ובתלמוד. פירשני המקרא פירשו אותו כ'אספה'
או 'שימת לב', ובתלמוד גם כ'זעזוע' או 'שימת לב'.

רגש הוא תחושה שאנו חווים יחד עם שינויים בגוף.
למשל קצב הלב משתנה או הפנים מביעות משהו.
רגש כולל מחשבות, תחושות ותגובות שמתנהגות בפועל.

יש דרכים לחלק רגשות לפי דמיון בביטוי.
כך רואים שחלק מהרשימות דומות.

חוקרים חושבים שחלק מהרצון הוא מולד ומסייע לשרוד.
פול אקמן מצא שאנשים מתרבויות שונות מזהים הבעות מסוימות.

פלוצ'יק ציין שמונה רגשות בסיסיים כולל כעס ופחד.

גלנוס חשב שלגוף יש נוזלים שמשפיעים על מצב הרוח.
המונח ״מרה שחורה״ קשור לכך.

התיאוריה אומרת: קודם התגובה הגופנית, ואז הרגש.
לדוגמה, רעש מפחיד מעלה את קצב הלב ואז מופיעה הפחד.

התיאוריה אומרת שהגוף והרגש קורים באותו זמן.
התלמוס במוח שולח אותות גם לכרסום הרגש וגם לגוף.

שכטר וזינגר אמרו: יש עוררות גופנית ותוייג אותה בהתאם להקשר.

ליסה פלדמן בארט אמרה שהמוח בונה רגשות לפי מה שאנחנו מרגישים
ולפי התרבות והשפה שלנו.

רגש משפיע על חשיבה, זיכרון ועל הדרך שאנשים מתנהגים.

אנו משתמשים בהבעות פנים כדי להבין אנשים אחרים.
לפעמים אנשים מסתירים רגשות או מדמים רגשות כדי להשפיע.

רגש גורם לנו לפעול, למשל להתרחק או להתקרב.

רגש מלווה בפעילות מוחית ושינויים בגוף.
הצד הימני של המוח עוזר לזהות רגשות בקול.

בעלי חיים גם חווים כאב והנאה.
ניסויים הראו שחולדות עזרו לחבר כלוא, אך יש פרשנויות שונות.

מפרידים בין תחושות חושיות לבין רגשות.
יש ויכוח אם מחשבות הן חלק מהרגש.

שורש ר.ג.ש מופיע בתנ"ך ובתלמוד. פירושיו כללו שימת לב וזעזוע.