רובין (קרואטית: Rovinj; איטלקית: Rovigno) היא עיירה בחצי האי איסטריה שבקרואטיה, על חוף הים האדריאטי. חלקה העתיק שוכן על חצי אי קטן. חצי אי זה היה אי עד 1763, אז התמלאה התעלה והתחבר ליבשה. בראשית המאה ה-20 רוב התושבים היו איטלקים; ב־2001 התגוררו בעיר כ־14,000 תושבים, מהם כ־2,400 איטלקים. העיר פופולרית לתיירים, ויש בה נמל דיג פעיל. מועצת אירופה הקימה בעיר מרכז למחקר היסטורי.
רובין היא אחת מתשע הערים במחוז איסטריה. האקלים ים-תיכוני (מזג אוויר חם בקיץ ומתון בחורף). הטמפרטורות הממוצעות נעות סביב 4.8°C בינואר ו־22.3°C ביולי. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא כ־16°C. טמפרטורת הים גבוהה מ־20°C מת.mid-יוני עד אמצע ספטמבר. המשקעים השנתיים ממוצעים הם כ־941 מ"מ.
התיישבות באזור קיימת עוד לפני התקופה הרומית. בתקופה הרומית כינו את המקום בשמות שונים, בין היתר Arupinum ורוביניום. בהמשך הפכה רובין לעיר חשובה ברפובליקה הוונציאנית. אחרי נפילת ונציה נשלטה על ידי אוסטריה. החצי אי שבו נמצאת העיר התפתח בעקבות סילוק התעלה ב־1763. לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה רובין לידי איטליה. ב־1947, לאחר מלחמת העולם השנייה, עברה השליטה על העיר ליוגוסלביה. עם השינויים הפוליטיים עזבו חלק מהאוכלוסייה האיטלקית.
יהודים חיו ברובין מהמאה ה־14 ועד סוף המאה ה־18. הם עבדו בעיקר כבנקאים ומלווים בריבית, ורבים מהם באו מהמרחב הגרמני. משפחת הבנקאים סטלה נודעה במאה ה־17. היהודים התגוררו בגטו מיוחד, שלימים נקרא Via Libera ואחר כך Contrada della ruinione. לאחר הקמת מוסד כנסייתי בשם "מונטי די פייטה" (מוסד שניתן בו מימון כנגד חפצים), עזבו רבים מהיהודים והיגרו בעיקר לפאדובה. בראשית המאה ה־19 אין עוד תיעוד לנוכחות יהודית ברובין.
רובין היא עיר קטנה בקרואטיה, על חוף הים האדריאטי. החלק העתיק יושב על חצי אי. חצי אי הוא חלק יבשה שמציץ אל הים. בעבר זה היה אי אמיתי. בשנת 1763 התמלאה התעלה והוא התחבר ליבשה.
באזור יש אקלים ים-תיכוני. אקלים ים-תיכוני זה קיץ חם וחורף נעים. בינואר הטמפרטורה כ־5°C. ביולי כ־22°C. הים חם ממחצית יוני עד מחצית ספטמבר.
רובין הייתה מיושבת עוד לפני הרומאים. הרומאים קראו לה בשמות שונים. העיר הייתה חשובה בזמנים של ונציה. אחר כך שלטה אוסטריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה העיר עברה לאיטליה. ב־1947 העיר עברה ליוגוסלביה. אחרי השינויים האלה עזבו חלק מהתושבים האיטלקים.
יהודים חיו בעיר מהמאה ה־14 עד סוף המאה ה־18. הם היו בנקאים ולווים, והגיעו ממקומות בגרמניה. משפחת סטלה הייתה ידועה. היהודים גרו בגטו, אזור מיוחד שנקבע להם. כשנוסד מוסד כנסייתי שניתן בו כסף כנגד חפצים, רבים עזבו. הם עברו בעיקר לפאדובה. בתחילת המאה ה־19 כבר לא נרשמו יהודים ברובין.
תגובות גולשים