רוברט באראני

רוברט באראני (1876, 1936) היה רופא אוסטרי ממוצא יהודי-הונגרי. בשנת 1914 קיבל פרס נובל לרפואה על מחקריו על שיווי המשקל באוזן הפנימית. האוזן הפנימית כוללת את שבלול (cochlea, השבלול הוא חלק בצורת קונכייה ששומע) ואת איבר הווסטיבולרי (vestibular, איבר שמודד את הנטייה והמיקום של הראש).

באראני נולד בווינה וגדל כבן זקונים במשפחה בת שישה ילדים. בילדותו חלה בשחפת עצמות, וזה עודד אותו ללמוד רפואה. ב-1900 סיים את לימודי הרפואה בוינה והתמחה בניתוחי אוזן וראש. כרופא טיפל בהזרקות מים לאוזן הפנימית כדי להפחית סחרחורת. הוא גילה כי מים קרים גורמים לסחרחורת ותנועות בלתי רצוניות של העיניים, בעוד שמים חמים גורמים לתנועה הפוכה. מכך שיער שבאוזן הפנימית זורם נוזל שמשפיע על איבר השיווי המשקל.

במלחמת העולם הראשונה שירת כרופא ונפל בשבי הרוסי. כאשר הפרס הוכרז הוא היה במחנה שבויים. שוחרר ב-1916 אחרי משא ומתן בין מדינות ובאמצעות הצלב האדום, והגיע מאוחר לטקס קבלת הפרס. לאחר חזרתו לווינה חווה קושי עם עמיתיו והחליט לעבור לשוודיה. משנת 1917 עד מותו כיהן כפרופסור באוניברסיטת אופסלה וראש המכון לאוזן. שניים מבניו הפכו גם הם למדענים.

לפני באראני היו ניסויים שהראו קשר בין האוזן לסחרחורת, אבל לא היה ברור איך זה עובד. באראני הבחין שלחולים אחרי ניתוחים באוזן יש סחרחורות ותנועות עיניים. מקרה שבו מטופל ציין שסחרחרה נגרמה רק כשמים שהוזרקו לא היו חמים דיים הוביל אותו למסקנות חשובות.

הוא פיתח את שיטת התגובה הקלורית (caloric reaction). השיטה בודקת את תקינות מערכת השיווי המשקל על ידי הכנסת מים או אוויר חמים או קרים לאוזן. באוזן תקינה הגירוי יוצר סחרחורת ותנועות עיניים; באוזן פגועה זה לא קורה. שיטה זו שימשה לאבחון פגיעות בשבלול ובמערכת השיווי המשקל.

בנוסף הראה באראני שיש קשרים בין מערכת השיווי המשקל לצרבלום (המוח הקטן, שמסדיר תנועה ויציבה). בעזרת גירוי של האוזן בדק סטייה בהליכה ובתנועות ידיים. ניסויים של קירור שטחים מסוימים של הצרבלום הראו שהיד הנגדית נעה הרחק מהגוף. ממחקריו עלה הרעיון שהצרבלום מסודר לפי כיוונים בחלל ושומר על טונוס השרירים (כיווץ חלקי שמאפשר יציבה).

רוברט באראני היה רופא שזכה בפרס נובל ב-1914. הוא חקר את שיווי המשקל שבאוזן הפנימית. שבלול הוא חלק קטן בצורת חלזון באוזן. הווסטיבולרי הוא חלק שאומר למוח איך הראש עומד.

באראני נולד בווינה בשנת 1876. בילדותו חלה במחלה בעצמות. לכן למד רפואה. ב-1900 סיים אוניברסיטה והתמחה באוזניים. הוא הבחין שמים קרים שמוזרקים לאוזן גורמים לסחרחורת. מים חמים גרמו לתנועת עיניים הפוכה.

במלחמה הוא נכלא ברוסיה. שוחרר ב-1916 וחזר לעבוד. מאוחר יותר עבר לשוודיה וניהל מחלקה באוניברסיטה.

באראני פיתח בדיקה שנקראת תגובה קלורית. בבדיקה שמים חמים או קרים באוזן. באוזן בריאה זה יגרום לסחרחורת. אם אין שינוי, יתכן שהשבלול פגום. הוא גם הראה שיש קשר בין האוזן למוח הקטן. ניסויים הראו ששינוי בגירוי יכול להזיז את הידיים ואת הגוף. כך אפשר לבדוק מי סובל מבעיה בשיווי המשקל.