רוג'רו ליאונקוואלו

רוג'רו ליאונקוואלו (1857, 1919) היה מלחין אופרות איטלקי. הוא נמנה עם מקימיו של הווריזמו, זרם באופרה שהעדיף סיפורים ריאליים מהחיים, במקום מיתוסים ואגדות.


ליאונקוואלו למד בקונסרבטוריון "סן פייטרו א מאייֶלָה" בנאפולי. בתחילת דרכו נתקל בכשלים ובקושי להביא להצגות של יצירותיו. ההצלחה הציבורית של מסקאני ו'אבירות כפרית' ב-1890 עודדה אותו לכתוב אופרה בסגנון הווריזמו.

התוצאה המפורסמת ביותר שלו היא ליצנים (פאליאצ'י). העלילה נבנתה על מקרה אמיתי, שסיפר לו אביו שהיה שופט. האופרה הוצאה לאור במילאנו ב-1892 וזכתה להצלחה מידית. בדרך כלל מציגים אותה יחד עם 'אבירות כפרית'. האריה המפורסמת שלה, Vesti la giubba ("לבש את הגלימה"), מושרת בסוף המערכה הראשונה. הקלטתו של אנריקו קארוזו בתחילת המאה ה-20 נמכרה ביותר ממיליון עותקים, שיא לאותה תקופה.

כמה אופרות מוקדמות נוספות שלו הן 'אי מדיצ'י' ו'צ'אטרטון' (1896), שהתקבלו בקושי. לאחר מכן זכה להכרה כשהוצגה אופרתו 'לה בוהם' ב-1897 בוונציה, אך מאז פוצ'יני והלהיט שלו ב-1896 הצניעו גרסה זו.

לאחר מכן כתב את 'זאזה' (1900) ו'דר רולאנד' (1904). היום נשארה בעיקר 'ליצנים' ברפרטואר, אך אריות מסוימות כמו זו מזאזה מוזכרות עדיין.

ליאונקוואלו כתב בעצמו את הליבריות, כלומר את טקסטי האופרות שלו, ונחשב לאחד מלכותבי הליברית הבולטים של תקופתו אחרי ויסטו בויטו. הוא נפטר במונטקאטיני בטוסקנה ב-1919. דמותו מופיעה גם ברומן 'הר הקסמים' של תומאס מאן כסטמבריני.

רוג'רו ליאונקוואלו (1857, 1919) היה מלחין אופרות מאיטליה. אופרה היא הצגה עם שירה ותזמורת.


הוא למד בקונסרבטוריון 'סן פייטרו א מאייֶלָה' בנאפולי. בתחילה לא הצליח להעלות את האופרות שלו.

הפריצה החשובה שלו הייתה עם ליצנים (פאליאצ'י). וריזמו הוא סגנון אופרה שמראה סיפורים מהחיים. ליצנים מבוססת על מקרה אמיתי שאביו סיפר לו. האופרה הופיעה במילאנו ב-1892 ואהובה עד היום.

האריה המפורסם ביותר ממנה נקרא Vesti la giubba, כלומר "לבש את הגלימה". הזמר אנריקו קארוזו הקליט את האריה. ההקלטה נמכרה במיליוני עותקים.

ליאונקוואלו כתב גם אופרות נוספות, אבל רק חלק מהן נזכרות היום. הוא כתב את המילים לאופרותיו בעצמו. ליברית זה השם למי שכותב את מילות האופרה.

הוא מת במונטקאטיני שבטוסקנה ב-1919. תומאס מאן הזכיר דמות המבוססת עליו ברומן שלו.