רודולף סרקין (28.3.1903, 8.5.1991) היה פסנתרן יהודי-אוסטרי.
סרקין נולד באגר שבבוהמיה (כיום צ'ב, צ'כיה) למשפחה יהודית-רוסית. בגיל תשע העבירה המשפחה אותו לווינה, שם למד פסנתר אצל ריכרד רוברט ולימודי קומפוזיציה אצל יוזף מרקס. הוא הוכר כילד פלא והופיע לראשונה בפומבי עם הפילהרמונית של וינה (תזמורת) כשהיה בן 12.
הקריירה הקונצרטית של סרקין החלה ב-1920. הוא חי בבירלין עם משפחתו של הכנר אדולף בוש ונישא לעירנה בוש כעבור שנים. בשנות ה-20 ותחילת ה-30 הופיע בכל אירופה, הן כסולן והן עם אדולף בוש והרביעייה שלו. עם עליית היטלר עזבה משפחת בוש את גרמניה, וסרקין עימם לווינה ולאחר מכן לשווייץ.
ב-1935 הופיע לראשונה בארצות הברית בפסטיבל קולידג' בוושינגטון. ב-1936 החל להופיע בארה"ב כסולן עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח טוסקניני. ב-1937 נתן את הרסיטל הראשון שלו בניו יורק בקרנגי הול. ב-1939 היגרו סרקין ובני משפחתו לארצות הברית.
בארה"ב מונה למנהל מכון קרטיס למוזיקה (בית ספר גבוה למוזיקה) בפילדלפיה, ותוך כדי לימד שם רבים מהפסנתרנים הבולטים עד 1978. המשפחה רכשה משק חלב בגילפורד, ורמונט, והתגוררה שם. לאחר המלחמה יסד סרקין יחד עם אדולף בוש את בית הספר ופסטיבל מרלבורו (Marlboro) בסמוך לבראטלבורו, ורמונט. בתקופה זו ערך הקלטות רבות עם חברת קולומביה.
סרקין קיבל את מדליית החירות הנשיאותית ב-1964. במרץ 1972 חגג את הופעתו ה-100 עם הפילהרמונית של ניו יורק, ביניהן ביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של ברהמס (קונצ'רטו = יצירה לפסנתר ולתזמורת). התזמורת הכירה בו כחבר כבוד שלה. ב-14.2.1977 הופיע בארוחת ערב רשמית בבית הלבן בפני הנשיא ג'ימי קרטר ונשיא מקסיקו.
סרקין נחשב למורה ולמנטור חשוב, במיוחד בפסטיבל מרלבורו. המשיך להופיע ולהקליט עד שהסרטן אילץ אותו לפרוש ב-1989. הוא מת בביתו בחוות גילפורד. הוא ואירנה היו הורים לשישה ילדים, ביניהם הפסנתרן פיטר סרקין. אירנה בוש סרקין הלכה לעולמה ב-1998.
בין עיטוריו בולטת מדליית החירות הנשיאותית שקיבל ב-1964, וכן הכרה רחבה מצד תזמורות ועמיתים מוזיקליים.
רודולף סרקין (1903, 1991) היה פסנתרן מפורסם.
סרקין נולד בעיירה באירופה במשפחה יהודית. כשהיה בן תשע עברה המשפחה לווינה. שם למד לנגן על הפסנתר. בגיל 12 הופיע עם תזמורת גדולה (פילהרמונית).
הוא התחיל להופיע בקונצרטים ב-1920. בשנות ה-20 ו-30 ניגן ברחבי אירופה. אחרי שעליית היטלר הביאה סכנה, הוא עזב את גרמניה ועבר לשווייץ ואז לאמריקה.
בארצות הברית לימד במכון קרטיס למוזיקה (בית ספר למוזיקה) בפילדלפיה. המשפחה קנתה חווה בוורמונט. אחרי המלחמה הקים סרקין פסטיבל מוזיקה בשם מרלבורו. הוא הקליט הרבה תקליטים והופיע בכל העולם.
סרקין קיבל פרס חשוב מהנשיא האמריקאי ב-1964. ב-1972 חגג הופעה חשובה עם תזמורת ניו יורק וניגן קונצ'רטו של ברהמס (יצירה לפסנתר ולתזמורת). ב-1977 ניגן בבית הלבן.
הוא המשיך לנגן עד שמחלת הסרטן מנעה זאת ב-1989. מת בביתו בוורמונט. הוא ואשתו אירנה היו להורים לשישה ילדים. אחד מהם הוא הפסנתרן פיטר סרקין.
הוא זכה במדליית החירות הנשיאותית ובשבחים רבים מהמוזיקאים.
תגובות גולשים