רוזנות אדסה

רוזנות אדסה (רוזנות = שטח שמנהיג אותו רוזן) הייתה מדינה צלבנית במאה ה־12. בירתה הייתה העיר אדסה (המוכרת גם כְּאורפה). הרוזנות הייתה מבודדת יחסית שוכנת במזרח, חלקה הגדול ממוקם מזרחית לנהר הפרת, ולכן לא היו לה יציאות לים.

הקמתה החלה ב־1098, בזמן מסעי הצלב. האציל הפרנקי בלדווין הוצג כיורש של מושל אדסה, טורוס. טורוס, שנקלע לסכסוך עם נתיניו הארמנים, נרצח ב־9 במרץ 1098. מיד לאחר הרצח קיבל בלדווין את הבירה והכריז עצמו רוזן אדסה.
בשנת 1100 הוכתר בלדווין למלך ירושלים. ניהול אדסה עבר לידיים של קרובים ושותפים נוספים, בהם ז'וסלין ואחרים ששמרו על שליטה באזורים שממערב לנהר הפרת.
הקשרים עם האוכלוסייה הארמנית המקומית היו חזקים. הארמנים נישאו לעתים לשליטים הצלבנים, והם השפיעו על הפוליטיקה המקומית.

הרוזנות ניהלה מערכות יחסים מורכבות עם השכנים המוסלמים. האויבות כלפי מוסול ודרישות הביטחון הובילו לקרבות חוזרים, אך לעתים נוצרו גם שיתופי פעולה זמניים, כשהאינטרסים חפפו. בשנת 1104 נפלה תבוסה בקרב חרן, ובבלדווין השני וז'וסלין נשבו במשך תקופה; טנקרד שלט במקומם עד שחרורם ב־1108.
בשנת 1110 איבדה הרוזנות את מרבית שטחיה שממזרח לפרת בעקבות לחץ מוסלמי, אם כי העיר אדסה שרדה עוד זמן מה בחסות מוסלמים שראו עדיפות לשמור על יציבות מקומית.
במהלך השנים הבאות התקיימו חילופי שבויים, בריתות זמניות ומאבקי גבולות מקומיים, עד שהמתח הכללי בין הצלבנים למוסלמים באזור החריף.

לאחר מות ז'וסלין בשנת 1131 ירש את התפקיד בנו ז'וסלין השני. באמצע המאה ה־12 איחד המצביא המוסלמי זנגי את חלב ומוסול. זנגי הטיל מצור על אדסה בשנת 1144 וכבש אותה ב־24 בדצמבר 1144. ז'וסלין השני ברח לאזורים שממערב לפרת. לאחר מותו של זנגי ב־ספטמבר 1146 חלו כמה תהפוכות, אך המצב המוסלמי נשאר חזק. המצב התדרדר וכעבור זמן הוחזק ז'וסלין כשבוי עד יום מותו.
אשתו של ז'וסלין ניסתה לממש נכסים שאחזו בהם ולמכור חלקים לקיסרות הביזנטית, אך בתוך זמן קצר נכסי שאר המשפחה עברו לידי שליטים מוסלמים אחרים. באמצע המאה ה־12 נחשבת אדסה למדינת הצלבנים הראשונה שנפלה והתפרקה.

האזור שממערב לנהר הפרת נקרא לעיתים אצילות טורבסל. שליטים מבית קורטניי החזיקו שם באוטונומיה - שלטון מקומי עצמאי שהגן על הגבול עם נסיכות אנטיוכיה. לאחר נפילת אדסה נדדו חלק מבני המשפחה לשטחי ממלכת ירושלים, בעוד שהתארים נשמרו למשך זמן מה בקרב צאצאים.

בין המנהיגים המרכזיים של הרוזנות בולטים בלדווין הראשון, טנקרד וז'וסלין (והמשפחה שלו), שהשפיעו על קורות המדינה עד נפילתה.

רוזנות אדסה (רוזנות = מדינה שבראשה רוזן) הייתה מדינה של הצלבנים במאה ה־12. העיר אדסה הייתה הבירה. העיר נקראה גם אורפה.
הרוזנות הייתה רחוקה מהים, ורוב שטחה היה מזרחית לנהר הפרת (נהר גדול).

בשנת 1098 הצלבנים הגיעו לאדסה. בלדווין, אחד המנהיגים, הוצג ליורש המושל טורוס. טורוס נרצח ב־9 במרץ 1098. אחרי זה בלדווין קיבל את העיר והוכר כרוזן.
בלדווין נהיה מאוחר יותר למלך ירושלים, והרוזנות נמסרה לידיים אחרות, בין השאר לז'וסלין.
הרוזנות עבדה עם הארמנים, התושבים המקומיים. הם התחתנו ולעזרו זה לזה.

הרוזנות הייתה בסכסוך לעתים עם השכנים המוסלמים, במיוחד שליטי מוסול. היו קרבות ושבי. לפעמים הם גם עזרו זה לזה כשזה היה לטובת שני הצדדים.
בשנת 1104 קרה קרב קשה בחרן, ושני מנהיגים של אדסה נכלאו. טנקרד שלט במקומם עד ששוחררו ב־1108.
בשנת 1110 איבדה הרוזנות חלקים ממזרח לנהר הפרת.

בשנת 1144 המצביא המוסלמי זנגי הטיל מצור על אדסה. העיר נכבשה ב־24 בדצמבר 1144. ז'וסלין השני, השליט הנוצרי של אז, ברח מערבה לנהר.
בסופו של דבר רוב אזורי הרוזנות עברו לשליטים מוסלמים אחרים, והרוזנות חדלה להתקיים באמצע המאה ה־12.

האזור שממערב לפרת נקרא טורבסל. שם נשארו שליטים מקומיים ששמרו על הגבול עם נסיכות אנטיוכיה. אחרי נפילת אדסה חלק מבני המשפחה נדדו לממלכת ירושלים.

מנהיגים חשובים היו בלדווין הראשון, טנקרד וז'וסלין.