רומנו פרודי

רומנו פרודי (נולד ב-9 באוגוסט 1939) הוא פוליטיקאי איטלקי. כיהן פעמיים כראש ממשלת איטליה והיה נשיא הנציבות האירופית, הרשות המבצעת של האיחוד האירופי.


פרודי סיים תואר במשפטים באוניברסיטה הקתולית במילאנו ב-1961. המשיך לימודים במילאנו, בבולוניה ובבית הספר לכלכלה של לונדון. הרצה כמרצה אורח בהרווארד ובסטנפורד. משנת 1963 היה פרופסור למדע המדינה ובשנים 1971, 1999 לימד ארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית באוניברסיטת בולוניה.


בשנות ה-70 פרודי החל להשתלב במנגנוני השלטון. ב-1978 מונה לשר התעשייה. בשנות ה-80 ותחילת ה-90 החזיק משרות ממשלתיות שונות. הוא ניהל את IRI, תאגיד מדינה גדול, בשנים 1982, 1989 וב-1993, 1994. במהלך תקופה זו נחקר על ידי הרשויות בהאשמות שחיתות שהוצגו נגדו. הואשם בהענקת חוזים לחברה שבשליטתו ובמכירת חברה ממשלתית להפסד. בסופו של דבר זוכה מכל ההאשמות.


ב-1995 הוביל את קואליציית השמאל "עץ הזית". ב-1996 נבחר לראש ממשלה. ממשלתו נפלה ב-1998 כאשר מפלגת ההתחדשות הקומוניסטית הוציאה את תמיכתה.


בין ספטמבר 1999 לאוקטובר 2004 כיהן כנשיא הנציבות האירופית.



כמנהיג השמאל התמודד בבחירות 2006 מול סילביו ברלוסקוני. הניצחון היה דחוק מאוד: בבית התחתון קיבל 49.8% לעומת 49.7% ליריבו. ההצבעות של איטלקים בחו"ל יצרו אי-וודאות, וברלוסקוני הטיל ספק בתוצאות. בית המשפט העליון אישר את ניצחונו של פרודי ב-19 באפריל 2006.


ממשלתו השנייה סבלה מחיכוכים פנימיים רבים. לרשות הממשלה היה רוב דק בסנאט, סנאטור אחד בלבד הפריד בין הרוב לחוסר רוב. נרשמו ויכוחים על מדיניות חוץ, כלכלה וקשרים בינלאומיים. למרות שבחר לצאת מעיראק, פרודי שמר על כ-1,800 חיילים באפגניסטן. החלטה זו עוררה כעס בקרב הימין והשמאל הקיצוני בתוך קואליצייתו.


מדיניות החוץ בראשות פרודי נטתה בבחינתה פחות פרו‑אמריקאית מאשר קודמו ברלוסקוני. הוא קרא בנחרצות לביקורת על התקפות אמריקניות מסוימות, חיזק קשרים עם רוסיה ומדינות אירופיות אנטי‑אמריקניות, אך אישר הרחבת בסיס אמריקני בויצ'נצה.


בפברואר 2007 נכשל פרודי בהצבעה בסנאט על מדיניות החוץ בהפרש של שני קולות. התפטר לנשיא, אך חזר לאחר בקשת הנשיא וקיבל הצבעת אמון בפרלמנט. בעקבות המחלוקות יזם הקמת מפלגה חדשה, המפלגה הדמוקרטית‑נוצרית, במטרה לאחד את המרכז והשמאל. ב‑14 באוקטובר 2007 נערכו בחירות פתוחות למפלגה. כשלושה וחצי מיליון איש השתתפו, ווולטר ולטרוני זכה בכ-76% וקיבל את תפקיד הנהגת המפלגה. פרודי נבחר לנשיאה הראשון של המפלגה, בתפקיד סמלי.

בינואר 2008 פרצה שוב מחלוקת קואליציונית. המפלגה הדמוקרטית‑נוצרית פרשה והשאירה את הממשלה ללא רוב בסנאט. בית הנבחרים נתן אמון, אך הסנאט הצביע אי‑אמון. פרודי התפטר וביקש להוביל ממשלת מעבר. ב‑14 באפריל 2008 פינה את מקומו לסילביו ברלוסקוני.

רומנו פרודי נולד ב-9 באוגוסט 1939. הוא פוליטיקאי איטלקי. הוא כיהן פעמיים כראש ממשלה. הוא גם היה ראש הנציבות האירופית. נציבות אירופית היא הגוף שמנהל חלק מהפעילות של מדינות אירופה.


פרודי למד משפטים וסיים את לימודיו ב-1961. הוא לימד באוניברסיטאות באיטליה ובארצות הברית. הוא היה פרופסור בבולוניה שנים רבות.


ב-1978 היה שר התעשייה. בשנות ה-80 וה-90 ניהל את IRI. IRI היא חברה גדולה בבעלות המדינה. הוא נחקר בהאשמות שחיתות, אבל זוכה מכל ההאשמות.


ב-1996 נבחר לראש ממשלה. ממשלתו נפלה ב-1998.


בין 1999 ל-2004 היה נשיא הנציבות האירופית.


ב-2006 נבחר שוב לראש ממשלה אחרי תחרות צמודה מול סילביו ברלוסקוני. פרודי הוציא את הכוחות האיטלקים מעיראק. הוא השאיר חיילים באפגניסטן.


ב-2007 נפלה הצעתו בסנאט והוא התפטר. אחרי בקשת הנשיא חזר לתפקיד. הוא עזר להקים מפלגה חדשה שנקראה המפלגה הדמוקרטית. בבחירות המפלגה ב-2007 נבחר וולטר ולטרוני כמנהיג. ב-2008 המצב הפוליטי שוב קרס. פרודי התפטר בפעם השנייה. ב-14 באפריל 2008 הוא עזב את התפקיד, ובמקומו נכנס ברלוסקוני.