רועי רוזן

רועי רוזן (נולד ב-22 באפריל 1963 ברחובות) הוא אמן וסופר ישראלי. הוא פרופסור בבית הספר לאמנות בצלאל ובמדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל.


למד במגמת האומנות החזותית בתלמה ילין. המשיך ללמוד פילוסופיה וספרות השוואתית בתל אביב, ולאחר מכן אומנות חזותית בניו יורק. יש לו תואר ראשון ב-School of Visual Arts ותואר שני ב-Hunter College.

יצירתו עוסקת בנושאים כמו יהדות, נאציזם, פורנוגרפיה והיסטוריה של האמנות. אחת התמות המרכזיות בעבודותיו היא הכפילויות ומשבר הזהות בעידן הפוסטמודרני. פוסטמודרני פירושו תקופה שבה שואלים ומערערים על רעיונות זהות ואמת מוכרות.

השתתף בתערוכות בארץ ובעולם. תערוכתו השנויה במחלוקת "חיה ומות כאווה בראון" הוצגה במוזיאון ישראל ב-1997 וגררה דיון ציבורי. בתערוכה הוא מוביל מסע וירטואלי בתוך גופה של אווה בראון, מאהבתו של אדולף היטלר, בתוך הבונקר. התערוכה הוצגה גם בתערוכה Mirroring Evil במוזיאון ליהדות בניו יורק (2002), ובערים נוספות כולל ברלין, ורשה ולונדון, וכן כחלק מדוקומנטה 14 באתונה.

בפרויקט היצירתי "ז'וסטין פרנק" רוזן בדה אמנית בלגית פרובוקטיבית (1900, 1943), שיוחסה לקהילת הסוריאליסטים ופעלה אחר כך בארץ ישראל. הוא יצר דמויות נוספות שסייעו לבחון את הרעיון של זיכרון והמצאה ביוגרפית. הספר "זיעה מתוקה" מכיל ביוגרפיה בדויה, רומן זימה ומאמר פסוודו-אקדמי. פסוודו-אקדמי פירושו שכתוב כמו מאמר אקדמי, אך הוא בדוי.

רטרוספקטיבות של ז'וסטין פרנק הוצגו במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2001) וב-Extra-City באנטוורפן (2009), עיר הולדתה.

רוזן פרסם גם ספרי ילדים, ביניהם "פנים משונות" שבו הילדה נעמי מחליפה את פניה בחפצים, ואת "ציונה" שעוסק בגיבורת-על ישראלית. ב"ציונה" יש פלינדרום ארוך כמעט 200 מילים. פלינדרום הוא משפט שקוראים אותו אותו דבר גם מהתחלה וגם מהסוף.

סרטו "צא" הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם. הסרט זכה בפרס הסרט לאורך בינוני בפסטיבל ונציה במסלול Orizzonti והתמודד בקטגוריית הסרט הקצר בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע.

בשנת 2022 יצא סרטו "קפקא לילדים". הסרט אקספרימנטלי, כלומר מנסה צורות וסגנונות חדשים, משלב תיאטרון, אופרה וקרקס. הוא מציג באופן מטפורי את סיפור ה"מטמורפוזיס" (הגלגול) ובוחן את שאלת "מהי ילדה". הסרט גם מקשר את שאלת הילדות לחיי ילדים פלסטינים תחת הכיבוש, באופן מעורר מחשבה.

רועי רוזן נולד ב-22 באפריל 1963 ברחובות. הוא אמן וסופר ומלמד בבצלאל ובמכללה בית ברל.


הוא למד אמנות בתלמה ילין. אחר כך למד אומנות גם בניו יורק.

עבודותיו עוסקות במסורת, בהיסטוריה וברעיונות על זהות. זהות פירושה מי אנחנו ומה מייחד אותנו.

תערוכה מוויכחת שלו נקראה "חיה ומות כאווה בראון". בתערוכה הוא הראה מסע דמוי-ווידאו שמתחבר לדמות אווה בראון, שהייתה מאהבתו של אדולף היטלר.

אחד הפרויקטים הגדולים שלו הוא דמות בדויה בשם ז'וסטין פרנק. רוזן כתב עליה ביוגרפיה בדויה, רומן ומאמר שנראה אקדמי אך הוא לא אמיתי. מאמר שאמור להיות אקדמי אבל אינו אמיתי נקרא פסוודו-אקדמי.

כתב גם ספרי ילדים. ב"פנים משונות" הילדה נעמי מחליפה את עיניה ושאר פניה בחפצים, כמו מברשות שיניים.

הוא ביים סרטים. סרטו "צא" הוקרן בפסטיבלים וזכה בפרס בוונציה. בשנת 2022 יצא סרטו "קפקא לילדים". הסרט הוא אקספרימנטלי, כלומר הוא מנסה רעיונות חדשים ומשלב תיאטרון ואופרה. הסרט מספר בדרך מיוחדת על סיפור הגלגול ומעלה שאלות על מהי ילדות. הוא גם נוגע בחיי ילדים פלסטינים תחת הכיבוש, בצורה רגישה.