רופאים יהודים ברומניה

רישומים היסטוריים מראים שנוכחותם של רופאים ומרפאים יהודים בארצות המיושבות הרומניות החלה כבר במאה ה-15. יהודים אלה שירתו בחצרות שליטים וגם כייעוצים פוליטיים, דיפלומטיים, סוחרים ובנקאים.

בשנת 1473 הגיע לחצרו של שליט נסיכות מולדובה, שטפן הגדול, הרופא יצחק בק, שנאמר עליו כי הוא ספרדי בן האמונה היהודית. יצחק בק בא בשליחותו של אוזון חסן, השאה הפרסי, שניסה למצוא בני ברית נגד הסולטאן מהמט השני.

ביולי 1504 התאספו רופאים ליד מיטת חוליו של שטפן הגדול, וביניהם הוזכר גם "הרופא של קיסר הטטרים" שלא נזכר בשמו. מאוחר יותר מחזה רומני קרא לו בשם בדוי.

בספטמבר 1537 הזמין הנסיך פטרו רארש מרופא בשם פרוים מוונציה, והבטיח לו 3,000 דוקטים (דוקט = מטבע זהב). היסטוריון הציע שהזמנה זו יכלה להיות הודעת קוד פוליטית.

במאה ה-17 נרשמו פניות בין שליטים לרופאים יהודים: למשל ב-1606 ביקש נסיך טרנסילבניה את הרופא אלעזר, וטופל בקושיצה. משנת 1589 ישב ביאשי הרב והרופא שלמה בן ערבי, ממוצא תימני, ודווח ש"יוסף הרופא" למד אצלו 11 שנים.

בשנת 1623 פעל בחצרו של גאבור בתלן בקלוז' הרופא אברהם סרסה מקונסטנטינופול. בין התקנות שנחקקו הותרה חופש תנועה לרופא של הקהילה היהודית. ב-1629 מוזכר הרופא היהודי דוד היבריוס שטיפל בנסיך.

קיימות אזכורים נוספים: מצבתו של אשראל מסלוניקי שמתה ב-1636 שמורה בבית העלמין בטימישוארה; ב-1640 נשלח אריה יהודה סיה מיאשי לטפל באשתו של גאורגה רקוצי, בתמורה ל-500 טלרים (מטבע כסף/זהב); ב-1644 מיסיונר דיווח על פנייה אל "כהן", רופא החצר, שליווה גם את ואסילה לופו לאחר שנפל מהשלטון, והשפיע על תקנות שהקשו בסמיכותו של המרפא.

ב-1659 נקרא המתאה מלבוב לרפא את מיכנאה השלישי בוולאכיה, וקיבל מתנות כביטוי להערכת השליט. במאות ה-17 וה-18 עבדו גם מרפאים יהודים שאינם רופאים מוסמכים; למשל ב-1662 נרשמה מכירת בית לרופא מויסה ביאשי, וב-1792 מויסה אחר זכה לתגמול מהבישופות על עבודות ריפוי. פנקסי חשבונות ב-1703 מזכירים את "אברהם היהודי" בחצרו של קונסטנטין ברנקובאנו.

הממצא מראה על נוכחות מתמשכת והשפעה של רופאים יהודים בחיים הציבוריים והרפואיים של האזור.

כבר במאות ה-15, 17 היו רופאים יהודים בארצות הרומניות. הם עבדו בחצרות שליטים וגם היו לעתים סוחרים ועוזרים פוליטיים.

בשנת 1473 הגיע יצחק בק אל חצרו של שטפן הגדול. יצחק בק היה ספרדי ואמרו שהוא יהודי. הוא בא בשליחותו של סולטן לפרטים פוליטיים.

ב-1537 הזמין הנסיך פטרו רארש רופא בשם פרוים מוונציה. להבטחת שכר הציעו לו 3,000 דוקטים. דוקט הוא מטבע ישן.

ב-1606 שלח נסיך טרנסילבניה רופא מפורסם בשם אלעזר. הוא טיפל ושלח חדשות משיפור במצבו של הנסיך.

ביאהשי ישב רופא-רב בשם שלמה בן ערבי, והוא לימד רופא צעיר בשם יוסף במשך 11 שנים.

בשנים לאחר מכן רופאים יהודים טיפלו בשליטים. למשל ב-1640 שלחו את אריה יהודה סיה לטפל באשתו של רקוצי. הוא קיבל 500 טלרים. טלר הוא מטבע.

עוד זכרו מצבות ורשומות של רופאים יהודים בטימישוארה ובערים אחרות. אנשים העריכו רופאים אלה ונתנו להם מתנות ולעתים קרובי שלטון כתבו עליהם בפנקסים.

כך אפשר לראות שרופאים יהודים חיו ועבדו בערים ובחצרות במשך זמן רב.