רות צרפתי

רות צרפתי-שטרנשוס (17 באפריל 1928, 27 בפברואר 2010) הייתה ציירת, פסלת (אמנית היוצרת יצירות תלת־ממדיות), מאיירת, מעצבת אריגים וסופרת. היא הייתה חברה בקבוצת "אופקים חדשים".

רות נולדה בפתח תקווה ולמדה בבית הספר "אחד העם". בילדותה עברה עם משפחתה לכפר, והטבע השפיע על יצירתה. אביה, יהודה צרפתי, עבד בחברת החשמל והיה בעל נגיעה אמנותית. הוא עודד אותה לצייר על פי כללי הציור האקדמי וליצור בגוונים ודמיון.
בשנים 1941, 1945 למדה אצל הצייר אהרון אבני. אחרי התיכון המשיכה ללמוד פיסול אצל משה שטרנשוס, שאותו היא נישאה ב-1949. ב-1958 נולדה בתה היחידה, חגית, ובשנות ה-60 המשפחה התמקמה בתל אביב.
צרפתי הציגה בכ-90 תערוכות, כולל 23 תערוכות יחיד, וזכתה ב-14 פרסים וציונים לשבח. ארכיון יצירותיה זמין בדיגיטל בספרייה הלאומית. היא הלכה לעולמה ב-2010.

הפיסול היה תחום מרכזי בעבודתה, והיא שמרה על דגש על דמות האדם. פסליה עוסקים בתינוקות, נערות, נשים וטורסו (גוף אדם בלי ראש או גפיים). עבודותיה של צרפתי שואפות לרעיונות מודרניים במבנה ובצורה, יחד עם שורשים בפיסול הפיגורטיבי (ייצוג דמויות ברורות).
יצירות תינוקותיה קיבלו תשומת לב מיוחדת. דמות בתה חגית שימשה מקור השראה לפסלים שהציגה בביאנלה בוונציה ב-1970. ב-1975 הציגה טורסואים נשיים במוזיאון תל אביב, בהשפעת פסלים יווניים עתיקים. בשנים מאוחרות יותר חזרה לעצב פסלים של נכדיה, והדגישה את התנועה והחיות שבם.

אף שהפיסול היה עיקר עיסוקה, המשיכה לצייר עד סוף חייה. ציוריה כוללים מאות רישומים וצבעי מים על דפי פנקסים ומחברות. רבים מציוריה הם נופים, במיוחד בתי כפר ביוון, נופי פארק הירקון ומראות דמיון. היא גם ציירה דיוקנאות של בני משפחה וחברים.

היא איירה כ-70 ספרים, רובם לילדים ונוער. איוריה נחשבים יצירות עצמאיות של ציור. כתבה ואיירה מספר ספרים, שבהם "חושחושית" שהיה ספרה הראשון שכתבה ואיירה, ו"מסע קרפצון אל העיר הגדולה" שהיה האחרון. יצרה את דמותו של "דודי שמחה" ועבדה עם סופרים מפורסמים כגון לאה גולדברג ונורית זרחי.
בשנת 2004 הקימה בגן סיפור בחולון תהלוכה אלומיניום גדולה של דמויות מתוך "דודי שמחה". אוסף איוריה נמצא במוזיאון ישראל, אגף הנוער.

בתחילת דרכה הציגה תכשיטי קרמיקה וזכתה במדליית כסף בטראיאנלה של מילאנו. עיצבה שלטי מזלות בחיפה וזכתה לפרס ב-1972. יצרה בובות, מריונטות וצעצועים אמנותיים, ושלחה בובות לתערוכת אקספו במונטריאול. חלק מהבובות מוצגות בבית אריאלה ובמוזיאון הילדים בחולון. בנוסף, עיצבה בדים לטקסטיל ולבמה ועבדה עם בתי אופנה ותיאטרון מחול.

יצירותיה מצויות במוזיאונים ובתערוכות בארץ. רבות מעבודותיה מופיעות באוספים ציבוריים ובארכיונים דיגיטליים.

רות צרפתי-שטרנשוס (1928, 2010) הייתה אמנית ישראלית. היא ציירה, עיצבה ועשתה פסלים. פסל הוא יצירה תלת־ממדית שאפשר להקיף אותה בעיניים ובידיים.

רות נולדה בפתח תקווה והלכה לבית ספר בכפר. אביה עשה צעצועים וציור, וזה השפיע עליה. בגיל צעיר למדה אצל מורים לאמנות. היא נישאה לפסל משה שטרנשוס. ב-1958 נולדה לה בת, חגית.

היא אהבה לפסל דמויות של תינוקות, נשים ופסלי טורסו. טורסו זה גוף אדם בלי הראש ולפעמים בלי ידיים. פסליה הראו תנועה וחיים. כמה פסלים שלה הוצגו בוונציה ובמוזיאון תל אביב.

רות ציירה בעיקר בצבעי מים ובעפרונות. היא איירה כ-70 ספרים לילדים ונוער. ספרים שלה כוללים גם סיפורים שהיא כתבה. היא יצרה את דמותו של "דודי שמחה".

היא עיצבה תכשיטים מקרמיקה וקיבלה מדליה במילאנו. הקולה גם עיצבה בובות צבעוניות וצעצועים. בובותיה הוצגו בתערוכות ובמוזיאונים.

עבודותיה שמורות במוזיאונים ובספרייה הלאומית. מוזיאון הילדים בחולון מחזיק בובות שלה.