רותם

רותם (שם מדעי: Retama) הוא סוג שיחים במשפחת הקטניות. השיחים חיים באזורים סוב‑טרופיים, ממוזגים וגם במדבר. בסוג חמישה מינים, ורק רותם המדבר (Retama raetam) מצוי בישראל.

הסוג נפוץ ממזרח הים התיכון ועד לאיים קנריים וחצי האי האיברי, ועובר דרך צפון‑מערב אפריקה, הסהרה וחצי האי ערב. רותם המדבר בעל התפוצה הרחבה ביותר והוא אף הובא והשתרש באזורים כמו יוון ואוסטרליה.

בישראל יש כמה מינים קרובים מבחינה פילוגנטית, כלומר קרבה אבולוציונית. רותם שייך לשבט Genisteae שבתת‑משפחת Spartiinae. צלען הגליל (Gonocytisus pterocladus) ואחירותם החורש (Spartium junceum) נחשבים לקרובים ביותר אליו. קרובים נוספים שייכים לתת‑שבטים אחרים של אותו שבט.

בעולם מתוארים חמישה מינים:
- רותם שעיר‑פרי (Retama dasycarpa), אנדמי למרוקו.
- רותם חד‑זרעי (Retama monosperma), מצוי ממרוקו ועד דרום‑מערב אירופה ואיי האגאי.
- רותם המדבר (Retama raetam), גדל במדבריות ובשיחיות יבשות. תפוצתו נעה מצפון‑אפריקה והמזרח התיכון ועד אזורים שבהם אוקלם והתפשט.
- רותם קנרי (Retama rhodorhizoides), אנדמי לאיים הקנריים.
- רותם צהוב‑פרחים (Retama sphaerocarpa), משתרע בחצי האי האיברי וצפון‑מערב אפריקה.

רק חלק מהמינים פורחים בצבע צהוב; האחרים פרחיהם לבנים או ורדרדים.

בעונות רבות עלי הרותם קטנים או נעדרים. לכן הגבעולים מבצעים את רוב הפוטוסינתזה, התהליך שבו צמחים מייצרים מזון מאור. גבעולי הרותם חרוצים, והפיוניות (הנקבים הזעירים לנשימת הגבעול) יושבות בתוך החריצים.

כל המינים חיים בסימביוזה עם חיידקי Rhizobia. חיידקים אלה מקבעים חנקן, הם הופכים חנקן מהאוויר לצורה שהצמח יכול להשתמש בה. זה מעשיר את הקרקע.

הרותם מותאם ליובש ולקרקעות דלות. המראה שלו, עם עלים מנוונים וגבעולים ירוקים, מתאים לאזורים ים‑תיכוניים ולמדבר.

יש שמקשרים את השם לשורש רת"ם, כי במקומות חולי־דיונה שורשי הצמח 'מרתמים' את החול, כלומר מקבעים את הקרקע. השם הוזכר במילונים ב‑1930 וב‑1946, ובמילון עדכני משנת 2003 הוסדר השימוש בשם המדעי והמקומי.

המילה "רותם" מופיעה במקרא כמה פעמים. אחד המקומות המכונים רתמה היה תחנה במדבר סיני. יש מסורת לשונית שחיברה את השם לצמח רותם המדבר, והקשרים לטקסטים המקראיים תואמים את בית הגידול והשימושים שלו.

במקורות חז"ל ותיאורים מסורתיים מוזכר השימוש בשורשי הרותם לפחמים. עדויות בוטניות וארכאולוגיות תומכות בכך: שרידים של פחמי רותם נמצאו באתרי תנופה בנגב, במזרח סיני ובשפלת החוף. גם תיעוד מודרני מציין שימוש בשורשי הרותם לפחמים, וכן בהכנסת הזן לגינות נוי והשתמשות במערכת השורשים לייצוב חולות.

רותם (Retama) הוא שיח קטן ממשפחת הקטניות. יש לו חמישה מינים בעולם. בישראל גדל בעיקר רותם המדבר.

חמישה מינים נפוצים: אחד במרוקו, אחד באיי קנריים, רותם המדבר ועוד שני מינים בדרום‑מערב אירופה וצפון‑מערב אפריקה.

לרבות מהרוטמים אין עלים במשך רוב השנה. הגבעולים ירוקים ועושים את העבודה של העלים. זה נקרא פוטוסינתזה, תהליך שבו הצמח עושה מזון בעזרת אור.

הרותם עובד יחד עם חיידקים מיוחדים בשם Rhizobia. החיידקים האלה עוזרים לצמח לקבל חנקן, חומר חשוב באדמה.

רותם יודע לחיות במקומות יבשים ובקרקעות דלות. שורשיו חזקים ומקבעים את החול.

השם "רותם" קשור למילה רת"ם. לפי הסבר, השורשים "מרתמים" את החול כדי לא לעוף ברוח.

השם מופיע גם בתנ"ך. שורשי הרותם שימשו להכנת פחם. שרידי פחמי רותם נמצאו באתרי חפירות בארץ, כמו בנגב ובסיני.