רחל ורנהגן פון אנזה (נולדה רחל לוין, 19.5.1771, 7.3.1833, ברלין) הייתה סופרת גרמנייה של הרומנטיקה, ופעילה בתנועת הנאורות. היא נולדה ליהודים ובהמשך נצרה (השליכה דת והצטרפה לנצרות).
נולדה כבת בכורה במשפחתו של מרקוס לוין. בין השנים 1790, 1806 ניהלה סלון ספרותי קרוב ופורץ דרך. סלון הוא מפגש ביתי שבו סופרים, מדענים ואנשים מובילים שוחחו על רעיונות. הסלון שלה חיזק את רעיון ה'חברותא', מפגשים בין אנשים ממעמדות שונים, וקידם אמנציפציה של קבוצות מוחלשות.
אורחים ידועים בביתה היו ז'אן פול, היינריך היינה והאחים הומבולדט. אחרי מותו של אביה אימצה אחיה לודוויג את שם רוברט. בזמן המלחמות הנפוליאוניות ב-1813 ארגנה את סיעוד הפצועים בפראג ואספה תרומות לנזקקים.
ב-1814 נישאה לקרל אוגוסט ורנהגן פון אנזה, דיפלומט והיסטוריון, ונטבלה לנצרות. היא נסעה עמו והקימה לימים סלון שני בברלין אחרי שובם ב-1819. מבקריה כללו חברים משפחת מנדלסון, היינה ודמויות נוספות מן המעגל האינטלקטואלי. בני הזוג ביקרו את גתה פעמים רבות.
בשנת 1812 פרסמה ורנהגן את חליפת מכתבים עם בעלה על יחסיהם עם גתה. פירסום זה חיזק את מעמדו של גתה בזירה הציבורית. היא פרסמה גם בעילום שם, ובעלי ערך מתוך כתביה נערכו לעתים קרובות בידי בעלה.
כמחברת בלטה בצורות כתיבה אינטימיות כמו יומנים ומכתבים. כתיבתה חשובה למסמכים היסטוריים ולפרספקטיבה פוליטית, ובנוסף נודעה בסגנון חד ובעל אופי פוליטי. אחיה לודוויג רוברט היה מחזאי ומשורר, והם ניהלו תכתובת ענפה.
נפטרה בברלין ב-1833. היא נקברה בבית הקברות Dreifaltigkeitsfriedhof בקרויצברג.
עמוס אילון מזכיר אותה בספרו "רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743, 1933".
רחל ורנהגן נולדה ברלין ב-1771 ונפטרה ב-1833. היא הייתה סופרת חשובה.
בצעירותה היא קיבצה בביתה אנשים שקראו ודיברו על רעיונות. שמו של מפגש כזה הוא סלון. במפגשים באו סופרים ומדענים.
בשנות המלחמות ב-1813 סידרה עזרה לפצועים באותה תקופה. ב-1814 היא נישאה לקרל ורנהגן ונטבלה לנצרות. אחרי שחזרה לברלין ב-1819 פתחה סלון חדש.
היא כתבה הרבה מכתבים ויומנים. פרסמה בין השאר מכתבים שהתייחסו לגתה, משורר מפורסם. בעלה עזר לה להוציא את כתיבתה לאור.
רחל תמכה בכך שיהודים ונשים יקבלו זכויות שוות. היא קברה בברלין בבית קברות שנקרא Dreifaltigkeitsfriedhof בקרויצברג.
שמו של רחל מופיע גם אצל הסופר עמוס אילון בספר על יהודים בגרמניה.
תגובות גולשים