ריאליזם (אמנות)

ריאליזם הוא זרם באמנות, בספרות ובתיאטרון שצמח במאה ה-19. מטרתו להציג את החיים כפי שהם, בלי לייפות את המציאות. הריאליסטים התמקדו בפשוטי העם ובמעמדות הנמוכים, ולעתים הציגו ביקורת חברתית.

שם הזרם הגיע מביקורת צרפתית על ציוריו של גוסטב קורבה. קורבה אימץ את הכינוי ונסח עקרונות בתעודה שנקראת מניפסט (הכרזה כתובה שמסבירה רעיונות). הריאליסטים סרבו לאידיאלים של הרומנטיקה, שהעדיפה דימויים מושלמים ורגש בגובה טור. הם רצו אמנות קונקרטית, מבוססת על תצפית מדויקת של החיים. לפי קורבה, רומנטיקה היא דימוי מושלם; ריאליזם הוא הדבר עצמו.

התפתחות הצילום איפשרה לתפוס רגעים אמיתיים, וזה חיזק את הזרם. בין הציירים הבולטים נמנה אדגר דגה.

בתיאטרון שאפו הריאליסטים ליצור אשליית מציאות ולגרום להזדהות. שמרו על מוסכמת "הקיר הרביעי", רעיון של קיר שקוף בין השחקנים לקהל, שגורם להצגה להיראות כמו חלון אל המציאות. מהריאליזם צמח הזרם הטבעי יותר שנקרא נאטורליזם, שהתמקד בתיאור מדויק של הטבע והחיים.

בספרות נחשבים אונורה דה בלזק, לב טולסטוי ופיודור דוסטויבסקי לסופרים ריאליסטיים מרכזיים. בתיאטרון הנריק איבסן נחשב לחלוץ, ואחריו באו אוגוסט סטרידנברג ואנטון צ׳כוב. בקולנוע מקשרים לזרם אישים כמו אנדרה באזאן; בסרטים ריאליסטיים משתמשים בעדשה רחבה, בעומק שדה ובשוטים ארוכים, עם עריכה איטית. מאפיינים אלה הובילו גם להתפתחות הנאו-ריאליזם האיטלקי.

ריאליזם הוא דרך אומנות לספר על החיים כמו שהם. זה צמח במאה ה-19. הוא מראה אנשים רגילים ולא רק מלכים ואצילים. הריאליזם לא מנסה לייפות את הדברים.

השם נכתב בגלל שנזפה בציוריו של גוסטב קורבה. קורבה כתב מסמך קצר שנקרא מניפסט (הסבר כתוב על הרעיונות). המצאת הצילום עזרה, כי מצלמות תפסו רגעים אמיתיים.

בסיפורים כתבו ריאליסטים כמו אונורה דה בלזק ולב טולסטוי. בתיאטרון הנריק איבסן עשה מחזות שמרגישים אמיתיים. בקולנוע יש אנשים שהשתמשו בשוטים ארוכים ובעריכה איטית כדי להראות מציאות, וזה הוביל לדרך בשם ניאו-ריאליזם באיטליה.