רישומי פחם הוא האלבום המלא החמישי של מאיר אריאל. יצא ב-1995, כשש שנים אחרי שנות ה־80 והשנהיים אחרי 'זרעי קיץ'. האלבום יצא תחילה באופן עצמאי, ובשלב מאוחר יותר הופץ על ידי חברת NMC.
העבודה החלה עוד לפני יציאת 'זרעי קיץ'. ב-1993 העלה אריאל הצגת יחיד בתיאטרונטו בשם "יש תורם". ההצגה הכילה שירים וקטעי קישור שהיו הבסיס ל'רישומי פחם'. השם נגע לנושא תרומת איברים, נתינת חלקי גוף כדי לעזור לאנשים חולים, ואריאל הביע הסתייגות מהרעיון של המתנה למותו של אחר כדי לקבל איבר. ההצגה הועלתה פעמיים במרץ 1993. על הבמה הוא הופיע עם גיטרה בלבד, ומאחוריו הוקרנה אנימציה של מגדל בבל.
לאחר מכן הוכנה גרסה נוספת בשם "יש תורם - רישומי פחם", אך היא לא עלתה לבמה. בהקלטת האלבום ויתר אריאל על סיפור המסגרת והוסיף את השיר "חיית הברזל" כשיר פתיחה שמציג חלק מנושאי האלבום.
ההקלטות החלו באביב 1994 באולפן אחר בבני ברק. אריאל הפיק את האלבום בעצמו, עם עזרת בנו שחר. ההקלטות נעשו על מחשב, והאלבום היה אחד הראשונים בישראל שהוקלט בדרך זו.
אריאל הקליט ארבעה טייקים מלאים של האלבום. טייק הוא ניסיון הקלטה של כל השירים ברצף. בסוף נבחר טייק אחד עם תיקונים קטנים. מאוחר יותר הצטרפו שני נגנים צעירים: דורון פיקר שתרם אקורדיון, וקרני פוסטל שהקליטה צ'לו.
אריאל לא ראה באלבום מוצר מסחרי גדול. בתחילה נמכר בחנות טאוור רקורדס בתל אביב בלבד, ורק אחרי כן הושגה עסקה עם NMC.
האלבום הוא אלבום קונספט, כלומר יש לו רעיון מרכזי שעובר בכל השירים. האווירה שלו אקוסטית וקודרת. הוא מבטא תחושת אפסות מול הטבע ומחאה נגד המרוץ הקפיטליסטי והשעבוד לטכנולוגיה. מבקרים רבים תיארו את האלבום כקשה לעיכול, אך נתנו לו הערכה אמנותית.
האלבום מכיל 15 קטעים, מהם חמישה ניגונים. ניגון כאן פירושו קטע מוזיקלי בלי מילים. רוב המילים והלחנים נכתבו על ידי אריאל. בחוברת הצורפה יש איורים בשחור-לבן שצייר אריאל.
שם השיר "ס'אוחתו" הוא ניסיון של אריאל לעברת את המילה "בלוז". השיר "בס בבלון" מבוסס על שם חלקת אדמה בקיבוץ משמרות, שאותו אריאל פירש כביצת בבל.
באוקטובר 2010 יצא אלבום פרויקט בשם "רישומי פחם בצבע", שכלל גרסאות מחודשות לשירי האלבום. בין המשתתפים היו ברי סחרוף ושאנן סטריט.
כמה משירי האלבום מבוצעים גם בסרטו של גד שניידר "ריח פועלים" (2011).
בין הנגנים שעלו באולפן היו דורון פיקר (אקורדיון) וקרני פוסטל (צ'לו).
רישומי פחם הוא אלבום של מאיר אריאל. יצא ב-1995.
האלבום התחיל כהצגה בשם "יש תורם" ב-1993. תרומת איברים היא נתינת חלקי גוף לעזרה. אריאל לא אהב את הרעיון שמישהו צריך לחכות למותו של אחר. ההצגה הועלתה שני מופעים. על הבמה היה רק קול וגיטרה, ומאחור הוקרנה תמונה של מגדל בבל.
לאחר מכן הוא הכין גרסה נוספת שלא הועלתה. בהקלטה הוא השאיר רק את השירים והוסיף את "חיית הברזל" כפתיחה.
ההקלטות נעשו באולפן אחר בבני ברק, באביב 1994. אריאל עבד עם בנו שחר והפיק לבד. ההקלטות בוצעו על מחשב. זה היה חדש יחסית אז.
הוא הקליט את כל האלבום ארבע פעמים. כל פעם הוא ניגן את כל השירים ברצף. כל ניסיון הקלטה נקרא טייק. לבסוף בחר בטייק אחד. הגיעו גם שני מוזיקאים כדי לעזור: אחד ניגן אקורדיון והשנייה ניגנה צ'לו.
יש 15 קטעים באלבום. חמישה מהם הם ניגונים. ניגון זה קטע בלי מילים. רוב השירים נכתבו והולחנו על ידי אריאל. בחוברת יש ציורים בשחור-לבן שהוא צייר.
כמה שירים הוקלטו שוב על ידי אמנים אחרים בפרויקט ב-2010. גם חלק מהשירים מופיעים בסרט "ריח פועלים" משנת 2011.
תגובות גולשים