רְמָה סַמסונוב (14 באפריל 1921, 21 באוקטובר 2012) הייתה מורה לפיתוח קול (מורה שמלמד איך לשיר נכון), זמרת מצו-סופרן (mezzo-soprano, קול שנמצא בין סופרן לבאס) וסופרת ילדים.
סמסונוב נולדה בירושלים וגדלה בחדרה. סיימה תיכון בירושלים ולמדה הוראה בבית המדרש למורים. אחר כך למדה מוזיקה וזמרה בג'וליארד בניו יורק, באוניברסיטת ויסקונסין ובאקדמיה למוזיקה בירושלים אצל רוזה פאולי.
נישאה ליחיעם ויץ בקיץ 1942. ויץ נהרג בפעולת "ליל הגשרים" ב־1946. בהמשך נישאה עוד פעמיים, ובניה כוללים את אבנר ישר.
כזמרת הופיעה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, רשות השידור והתזמורת הסימפונית חיפה. באמצע שנות ה־60 הייתה בין מייסדי התזמורת הקאמרית הישראלית יחד עם גארי ברתיני. הופיעה בפסטיבלים ותיאטרון, ובהקלטות של שירי ברטולד ברכט ושל שירי לאדינו.
ב־1960 זכתה במקום השני בפסטיבל הזמר עם גדעון זינגר. בשנות ה־70 הלחין שלמה גרוניך כמה שירים עבורה. הקליטה שירים רבים, אך לא הוציאה אלבום סולו מסחרי גדול.
הייתה סולנית באופרה הישראלית זמן רב. בגיל 50 פרשה מהבמה ועשתה קריירת הוראה של כ־20 שנה בבית הספר לאמנות הבמה "בית צבי".
כתבה ספרי ילדים, ביניהם "לא הספיקה לי היד" (1976) ו"השן הראשונה" (1981). זכתה במדליית זהב בפסטיבל הנוער במוסקבה ב־1957. בשנת 2000 הוכרה כיקירת העיר תל אביב.
סמסונוב נפטרה בתל אביב ב־2012 בגיל 91. בעיר הוצבה לוחית זיכרון בכניסה לביתה.
רמה סמסונוב (1921, 2012) הייתה מורה לשירה, זמרת וסופרת ילדים.
היא נולדה בירושלים וגדלה בחדרה. היא למדה מוזיקה גם בארצות הברית ובירושלים.
נישאה ב־1942. בעלה נהרג בשנת 1946.
רמה שרה עם תזמורות גדולות בארץ והקימה עם אחרים את התזמורת הקאמרית הישראלית.
היא הופיעה בפסטיבלים והקליטה שירים בעברית ובלאדינו (שפה של יהודים ספרדים).
בגיל 50 הפסיקה להופיע על הבמה והחלה ללמד בבית הספר לאמנות הבמה "בית צבי".
כתבה ספרי ילדים כמו "לא הספיקה לי היד" ו"השן הראשונה".
זכתה במדליית זהב במוסקבה ב־1957. בשנת 2000 הוכרה כיקירת תל אביב.
היא נפטרה בתל אביב בגיל 91. ליד ביתה תלויה לוחית זיכרון.
תגובות גולשים