רן פקר

רן פקר (19.7.1936, 3.12.2016) היה טייס קרב (טייס שמוביל קרבות אוויר) בחיל האוויר הישראלי. הגיע לדרגת תת-אלוף ותרם להצלחות רבות של החיל, כשזכה בשבע הפלות של מטוסי אויב.


התגייס למילואים בקורס טיס מספר 18 במרץ 1954 והחל לטוס על מטוסי ספיטפייר (מטוס קרב בריטי) ומטאור. שירת בטייסות שהפעילו מטוסים צרפתיים כמו האוראגן והמיראז' (המטוס שהופעל בישראל כ"שחק"). ב-1956 עבר לטוס על מטוסי המיסטר (מטוס קרב צרפתי/בריטי של שנות ה-50) ונלחם איתם במלחמת סיני. לאחר המלחמה שהה כשנה בצרפת במסגרת משלחת הכשרה של טייסי צה"ל.

שירת גם כמדריך טיסה ומונה לסגן מפקד טייסת 101. בנובמבר 1963 חווה תקרית שבה מנוע מטוסו כבה בעת נחיתה; הוא נטש את המטוס בגובה נמוך, המטוס גלש ונחת בשדה קרוב, ושוחזר כעבור זמן.

בקיץ 1965 מונה למפקד טייסת המיראז'ים "העטלף". בנובמבר 1966 הפיל את מטוס האויב הראשון שלו, מטוס הוקר הנטר ירדני, בפעולת סמוע. ב-7 באפריל 1967 הפיל מטוס שני, ובהמשך הקריירה הגיע לסך של שבע הפלות והפך לאחד הראשונים בחיל בהישג זה.

במלחמת ששת הימים פיקד על טייסתו, שאותה הכתירו לטייסת הקרב המובילה. טייסי הטייסת הפילו 19 מטוסי אויב, ואיבדו רק שני מטוסים. במהלך המלחמה פקר הפיל שני מטוסי מיג-19 מצריים.

בהמשך פקד על בית הספר לטיסה וטס בהצבת חירום בטייסת 119. במלחמת ההתשה (המאבק האווירי בין ישראל למצרים לפני 1967) הפיל ארבעה מטוסי מיג-21 מצריים. בקיץ 1970 מונה למפקד טייסת הפאנטומים 201, למרות שלא טס קודם לכן על פנטום. הוא חיזק את רוח הלחימה של הטייסת והוביל גיחות תקיפה נגד מערך הטק"א (טילי קרקע־אוויר).

בשנת 1972 הועלה לדרגת אלוף-משנה ועמד בראש מחלקת הדרכה במטה חיל האוויר. ב-1973 מונה למפקד בסיס תל־נוף ופיקד עליו במלחמת יום הכיפורים. בתקופה זו יצא ל-26 תקיפות מעבר לקווי האויב, לאחר שביקש לצאת עם טייסיו למרות הוראות כלליות שמפקדי בסיס לא יצאו לגיחות. לאחר המלחמה הביע ביקורת פנימית על התנהלות מסוימת, ובכך עורר תגובות בקרב עמיתיו. ב-1975 קודם לדרגת תת-אלוף.

ב-1979 שב לישראל לאחר לימודים באוניברסיטת הרווארד. אז שובצה לקראת תפקידי פיקוד בכירים, אך ניצבה נגדו טענה על מעשה מהתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, שלפיה הוא היה מעורב ברצח של פלוגה ירדנית שבויה. הפרקליט הצבאי הראשי סגר את התיק מחוסר ראיות, אך המליץ שלא לקדם אותו. בעקבות הלחצים הללו נמנע מינויו לראש להק אוויר, ופקר פרש מצה"ל במרץ 1980. ניסיונות להחזירו לתפקיד עלו וצנחו ולבסוף פרש סופית באוקטובר 1980.

בשנת 1982 שימש יועץ בכיר במבצע שלום הגליל (מבצע צבאי בישראל בלבנון).


לאחר הפרישה שימש כסמנכ"ל במשרד פרסום ועבד בתחום הסחר והשיווק הבינלאומי. ב-1989 מונה לקונסול ישראל בלוס אנג'לס והחזיק בתפקיד כשלוש שנים. ב-1992 יזם את פרויקט "צהלה", פרויקט חינוך קהילתי לגיוס אנשי צבא לשיקום וחינוך בני נוער, ואומץ על ידי משרד החינוך.

בשנים 2009, 2012 ישב במועצת התעשייה האווירית. פרסם את האוטוביוגרפיה "נץ בשחקים" (2002) וספר נוסף בשם "יומן מבצעים" (2013) שעוסק בנושאים מבצעיים.


היה בעל תואר מוסמך במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. שימש עמית מחקר במכון ברוקינגס ובתאגיד ראנד.


בגיל 21 נישא לחרותה, אותה הכיר בילדות, ולהם נולדו שלושה ילדים. לאחר שלושים שנות נישואים התגרשו. בת זוגו השנייה הייתה הזמרת מלי ברונשטיין. רן פקר נפטר ממחלת הסרטן ב-3 בדצמבר 2016, והובא למנוחות בבית העלמין המשותף לכפר ויתקין, חופית ובית ינאי. חתנו הוא אבי מאור.


עיריית הרצליה הקדישה כיכר ליד בית חיל האוויר לזכרו של רן פקר.

רן פקר נולד ב-19 ביולי 1936 והלך לעולמו ב-3 בדצמבר 2016. הוא היה טייס קרב בישראל.


התגייס ב-1954 והחל לטוס על מטוסים כמו ספיטפייר (מטוס קרב) ומטאור. טס גם על מטוסים צרפתיים ומיראז'.

השתתף במלחמת סיני ב-1956. בהמשך הפיל שבעה מטוסי אויב בקרבות אוויר. בביצועיו נמנים קרבות במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. ב-1973 פקד על בסיס תל נוף והוביל גיחות מעבר לקווים.


אחרי השירות עבד בפרסום ובסחר. ב-1989 שימש קונסול ישראל בלוס אנג'לס. ב-1992 הקים את פרויקט "צהלה" לעזרה לנוער בעזרת צבאיים לשעבר.

כתב ספרים על חייו וקיבל פרס על פעילויותיו החברתיות. שימש גם בחברות ובמועצות תעשייתיות.


נשא את חרותה בגיל 21. היו להם שלושה ילדים. התגרש לאחר שנים. מאוחר יותר התאהב פעם שנייה.

רן פקר מת ממחלת הסרטן והובא לקבורה בכפר ויתקין.


עיריית הרצליה קראה כיכר על שמו ליד בית חיל האוויר.