רניום

רניום הוא יסוד כימי. הסמל שלו Re והמספר האטומי שלו 75.

זו מתכת כסופה ומבריקה. יש לה את נקודת הרתיחה הכי גבוהה מכל היסודות. נקודת הרתיחה היא החום שבו חומר הופך לאדים. רניום יכול להתחבר לחומרים אחרים וליצור תרכובות. תרכובות הן חומרים שמורכבים ממספר יסודות. חלק מהסגסוגות שלו הופכות למוליכי־על בחום קר מאוד. מוליכי־על מוליכים חשמל בלי התנגדות. זה קורה מתחת לכ־10 קלווין (כ־−263°C).

רניום משמש בעיקר כזרז להסרת עופרת מדלק. זרז הוא חומר שמאיץ תגובה כימית. משתמשים בו גם בסגסוגות לחלקי מנועי סילון. מנועי סילון הם מנועים של מטוסים.

מדענים חזו את קיומו ב־1914. ב־1925 גילו אותו שלושה מדענים בגרמניה. שמו נבחר על שם נהר הריין. בהתחלה היה קשה מאוד להפיק ממנו כמות משמעותית.

רניום לא נמצא חופשי בטבע. הוא מופיע במחצבי מוליבדן, סלעים שמכילים מוליבדן. ברקמת כדור הארץ יש רק כ־0.001 חלקים למיליון. חלקים למיליון (ppm) פירושו כמות ממש קטנה.

לא יודעים אם רניום מסוכן. לכן מטפלים בו בזהירות לפי כללים.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!