רעידת האדמה באיזמיט (1999)

בליל 17 באוגוסט 1999 התרחשה בצפון־מערב טורקיה רעידת אדמה חזקה במגניטודה 7.4 לפי מומנט (מגניטודה לפי מומנט = מדד לגודל שחרור האנרגיה ברעידה). האירוע ידוע כרעידת האדמה באיזמיט או קוג'אלי. המוקד (המקום שמתחת לאדמה שבו התחילה הרעידה) היה בעומק 17 ק"מ מתחת לעיר גלג'יק, ממש ליד איזמיט.

הרעש קשור להעתק צפון אנטוליה, שבר ארוך בקרקע (העתק = סדק גדול בליטוספירה) החוצה את טורקיה ממזרח למערב. זהו גבול חילוף בין לוחות טקטוניים (גבול שבו הלוחות זזים לאורך זה מול זה). ההעתק הזה פעיל מאז תקופות קדומות, והרצף של רעידות לאורך ההעתק התקדם מערבה במאה ה-20. כבר ב-1939 אירעה שם רעידה קשה בארזינג'אן במגניטודה 7.9.

סביב ים השיש (ים מרמרה) מתגוררים למעלה מ-20 מיליון בני אדם. באיסטנבול לבדה חיים כ-16 מיליון תושבים, וריבוי התושבים יחד עם מרכזי תעשייה כבדה הפכו את האזור לרגיש במיוחד לרעידות.

הרעידה שחררה לחצים לאורך קרע של כ־150 ק"מ, מזרחית דרך מפרץ איזמיט ועד לים השיש במערב. לאורך הקרע נמדדו תזוזות של כ־2.5, 4 מטרים, ובנקודה אחת עד 5.7 מטרים. העוצמה הורגשה אף בערים מרוחקות כמו אנקרה ואיזמיר. הרעידה נמשכה כ־45 שניות.
מיד לאחר מכן נסוגו מי המפרץ ולחוף הגיע גל צונאמי בגובה ממוצע של כ־2.5 מטרים, ובגלג'יק גם עד כ־4 מטרים.

הנזק האנושי והמבני היה כבד. הרשויות דיווחו רשמית על 17,480 הרוגים ו-505 נעדרים. מספר הפצועים הוערך בכ־43,953, ומספר חסרי הקורת גג בכ־600,000. למעלה מ־100,000 מבנים נפגעו או קרסו, בעיקר דירות בני 4, 8 קומות שנבנו בשיטת הרכבה במקום (בניינים פריפבריקטים).
בדיקות הראו בעיות חמורות באיכות הבנייה ובציות לתקנים, שימוש בחומרי בנייה ירודים והקמת מבנים על עתקים פעילים.
גם מתקנים תעשייתיים נפגעו קשות. במתחם הזיקוק של Tüpraş נגרם חורבן במבנים ובצנרת, פרצה שרפה שפגעה בפעילות ופאזלה פינוי סביב האתר.
מאמצי חילוץ הגיעו ממדינות רבות. הוקמו ערי אוהלים, וההרוגים נקברו בקברי אחים בגלל הסיכונים הבריאותיים בקיץ.

ב־12 בנובמבר 1999 אירעה רעידת משנה חזקה במגניטודה 7.2 במוקד ליד דוזג'ה, כ־120 ק"מ מזרחית לאיזמיט. רעידת המשנה קטלה 763 בני אדם והגבירה את הנזקים באזור.

בלילה של 17 באוגוסט 1999 קרסה ונדפקה הארץ בצפון־מערב טורקיה ברעש גדול. זה נקרא רעידת איזמיט או קוג'אלי. המוקד (המקום מתחת לאדמה שבו התחילה הרעידה) היה מתחת לעיר גלג'יק.

יש שם שבר גדול בארץ שנקרא העתק צפון אנטוליה. העתק הוא סדק גדול בקרקע. שברים כאלה עושים רעידות לעתים קרובות.

בסביבת הים הזה חיים הרבה אנשים, כולל הרבה אנשים באיסטנבול. יש שם גם מפעלים גדולים והמון ערים.

הרעש היה במגניטודה 7.4. (מגניטודה = כמה חזקה הרעידה). הרעד נמשך כ־45 שניות. החלק הארוך של השבר הזז עד כ־150 ק"מ. הקרקע זזה כמה מטרים מקומות.
אחרי זה יצא גל מים גדול לחופים. הגל נקרא צונאמי (גל גדול שיכול להיכנס ליבשה). הגלים הגיעו לגובה כ־2.5 עד 4 מטרים.

הרבה אנשים נפגעו ולא היו להם בתים יותר. הרשויות רשמו רשמית כ־17,480 הרוגים וכ־43,953 פצועים. כ־600,000 אנשים נותרו בלי קורת גג.
יותר מ־100,000 בניינים נפגעו או קרסו. הרבה בניינים שנבנו במהירות ובחומרים לא טובים לא החזיקו מעמד.
גם בתי זיקוק ומפעלים נפגעו. שם פרצה אש שנמשכה כמה ימים.
עזרה הגיעה ממדינות אחרות. הוקמו שטחים עם אוהלים לאנשים שבורחו מבתיהם.

כמה חודשים אחרי זה, ב־12 בנובמבר 1999, הייתה רעידה חזקה נוספת בדוזג'ה. הרעידה ההיא הרגה 763 אנשים.