רפואת חירום

רפואת חירום היא ענף במדעי הבריאות שטפל במצבים רפואיים דחופים בחוץ, כלומר שלא בבית חולים. צוותי רפואת חירום פועלים באמבולנסים ובמסוקים של גופים ממלכתיים ופרטיים, ביחידות חילוץ, בגופים ביטחוניים ובמסגרות צבאיות.

התפתחות התחום כוללת שימוש באינטליגנציה מלאכותית (מערכות מחשב שמחקות חשיבה אנושית) לשיפור תהליכים כמו זיהוי מהיר של מצבי חירום וניהול משאבים בשטח. יש גם עלייה בשימוש ברחפנים להובלת ציוד רפואי דחוף, למשל דפיברילטור אוטומטי (מכשיר שמעניק שוק חשמלי ללב), מה שמשפר את הסיכויים להחייאה במקרים של דום לב.

עזרה-ראשונה היא העזרה שניתנת במיידי במקום האירוע, כדי להציל חיים ולמנוע החמרה. היא לא בהכרח כוללת את כל הטיפול הרפואי שנדרש מאוחר יותר. המוקדן (האדם שמקבל את השיחה במוקד החירום) צריך לקבל תמונת מצב, להחליט על רמת הדחיפות ולשלוח את היחידות המתאימות. לפי הצורך המוקדן מפעיל גם גורמי סיוע ויכול להדריך טלפונית את המתקשר איך לעזור עד להגעת הצוותים.

בישראל מחייבת פקודת הבטיחות בעבודה (סעיפים 147(א) ו-151, תש"ל-1970) התקנת ארגז עזרה ראשונה בכל מקום עבודה. אף שהפקודה קובעת את תכולת הארגז, יש אזהרות על מכירת פריטים יקרים שאינם מצילי חיים. פרופ' יואל דונחין ממליץ להכין ארגז גם בבית ולרשום עליו את מספרי הטלפון של מגן דוד אדום ושל שירותי כבאות והצלה.

רפואת חירום עוסקת בעזרה רפואית בחוץ, לא בבית חולים. צוותים מגיעים באמבולנסים ובמסוקים. הם עובדים גם ביחידות חילוץ ובצבא.

היום משתמשים במחשבים חכמים (אינטליגנציה מלאכותית) כדי לזהות מצבי חירום ולחלק את העזרה מהר יותר. גם רחפנים עוזרים להוביל ציוד חשוב. למשל דפיברילטור אוטומטי, מכשיר שנותן שוק חשמלי ללב, יכול לעזור להציל אנשים בדום לב.

עזרה-ראשונה היא עזרה שניתנת מיד ליד המקום שבו קרה משהו. המוקדן הוא האדם שבמוקד החירום שמקבל את השיחה. הוא שואל מה קרה, שולח עזרה ומסביר למתקשר מה לעשות עד שהצוותים מגיעים.

בחלק מהמקומות בישראל חייבים בארגז עזרה ראשונה בעבודה לפי החוק. פרופ' דונחין אומר שלא כל הפריטים בחנויות נחוצים להצלת חיים. כדאי להכין ארגז בבית ולרשום עליו את מספרי החירום של מגן דוד אדום וכיבוי והצלה.