רקוויאם (מוצרט)

הרקוויאם ברה מינור של וולפגנג אמדאוס מוצרט (K.626) נכתב בווינה בשנת 1791, כשהמלחין היה חולה וקצת לפני מותו. היצירה נחשבת למגנום אופוס שלו וליצירת מופת, אף על פי שלא הושלמה. רקוויאם פירושו מיסה קתולית שמבוצעת לזכר אדם שמת.

היצירה כתובה לארבעה סולנים, סופרן, אלט, טנור ובס, ולמקהלה של ארבעה קולות. התזמורת קטנה יחסית: שתי קרנות בָּסֶט (בסֶט הוא סוג של קלרינט טנור), שני בסונים, שתי חצוצרות, שלושה טרומבונים, טימפני, כינורות, ויולה וחטיבת קונטינואו (כלי ליווי כמו צ'לו, קונטרבס ועוגב).

מוצרט כתב במלואו את הפתיחה "Requiem aeternam" ואת חלקים מהקיריה (Kyrie). בקטעי ה-"Dies Irae" עד ה-"Confutatis" כתב בעיקר את תפקידיהם של הזמרים, ולכמה כלים כתב שורות נגינה בלבד. בפרק ה-"Lacrimosa" נשארו רק שמונה תיבות של מוצרט. חלקים אחרים כמו ה-"Offertorium" וה-"Hostias" נכתבו במידה מועטה.
בשנות ה־60 התגלתה פוגת ה־"Amen" (פוגה היא קטע שבו מוטיב חוזר ונבנה בחלקים). יש ויכוח אם הפוגה שייכת לרקוויאם; רוב המלומדים חושבים שכן וממקמים אותה בסיום ה־"Lacrimosa".

היצירה הוזמנה על ידי הרוזן פראנץ פון ואלסאג. מוצרט קיבל חצי מהתשלום מראש. אחרי מותו ביקשה אלמנתו, קונסטנצה, מתלמידיו להשלים את היצירה.
יוזף פון אייבלר השלים חלק מהקטעים מ-"Dies Irae" עד ה-"Lacrimosa" אך סירב להשלים את הכל. הפרנץ זיסמאייר (Franz Xaver Süssmayr) השלימוּת את היצירה; כנראה עשה זאת בעזרתם של סקיצות שמוצרט השאיר ובעזרת מוזיקאים כמו מקסימיליאן שטאדלר.
חוקרים מסכימים שאילו מוצרט עצמו היה משלים, היצירה הייתה שונה במובנים מהותיים. לאחר סיום היצירה נשלחה העותק לרוזן, ותחתיו זיוף של חתימת מוצרט.

מאנשי מוזיקולוגיה ניסו מאז שנות ה־70 לכתוב השלמות חדשות לרקוויאם. המוטיב לכך הוא שסיסמאייר לא היה כנראה התלמיד הטוב ביותר של מוצרט, ואולי מוצרט עצמו לא התכוון שהוא ישלים את היצירה.

נסיבות כתיבתו של הרקוויאם מוקפות מסתורין. סביב היצירה נוצרו מיתוסים רבים, שהשפיעו גם על חיבורים דרמטיים מודרניים, כמו המחזה והסרט "אמדאוס" של פיטר שאפר.

מילות היצירה הן מילים של מיסה רקוויאם קלאסית.

הרקוויאם ברה מינור של מוצרט (K.626) נכתב בווינה בשנת 1791. מוצרט היה חולה אז. זו הייתה היצירה האחרונה שכתב.

הרקוויאם הוא מיסה, כלומר שיר לכבוד אדם שמת. היצירה נכתבה לסולנים ולקהל ששרה יחד. התזמורת קטנה וכוללת כלי קשת וכלי נשיפה. יש גם קונטינואו, כלי ליווי כמו צ'לו ועוגב.

מוצרט הספיק לכתוב את הפתיחה ושירים מהקיריה. את ה"Lacrimosa" כתב רק שמונה תיבות ממנו. חלקים אחרים נותרו לא שלמים.
בשנות ה־60 מצאו קטע קטן שנקרא "Amen". חוקרים רבים חושבים שהוא שייך בסוף ה־"Lacrimosa".

הרוזן פראנץ פון ואלסאג הזמין את היצירה. אחרי מות מוצרט, אשתו קונסטנצה ביקשה שתלמידיו ישלימו אותה. אחד התלמידים, זיסמאייר, השלים את רוב היצירה בעזרת סקיצות של מוצרט.
בסוף שלחו לרוזן עותק עם חתימה מזויפת.

יש הרבה סיפורים ומיתוסים על איך היצירה נכתבה. אחד היצירות המפורסמות שהושפעה מזה הוא המחזה "אמדאוס".

המילים נכתבו לפי מסורת המיסה הקתולית.